דיפדפתי קצת אחורה אצלי ומצאתי משהו חמוד ביותר שנכתב כמעט לפני שנה.. מוציאה אותו שוב... הוא כזה חמוד בעיני שהייתי חייבת להעלותו למעלה
מבוסס על הסיפור המקסים לילדים דירה להשכיר.
מלכה להכיר/דירה להשכיר
ברחוב קטן קטן ,בין ספסל שבגן וחנות של ירקן עמד לו בניין עלוב בצבע לבן
.זה היה הבניין של יוחנן השמנמן.
בבניין שכנו כמה דיירים חביבים.
בקומה הראשונה גרה אלמנה.
מן הבוקר עד הליל
השכן אצלה חגג והתהולל.
מהחלון כולם יכלו לראות
את הגבר השעיר בתחתוני הזוועות.
בקומה השניה, (בלי מעלית)
גרה צעירה דו מינית.
בכל יום מחדש - אישה או איש
הגניבה לביתה מבלי שנרגיש
אל החלון כולם אהבו להציץ
בכדי לראות מפגש של ציץ וציץ..
ובקומה השלישית גרה דראג נשית
בגלל הגלוס בשפתיים שתתה בקשית
ובכדי שלא נבהל מפניו חי בתאורת עששית
השכנים נהגו דרך החלון להביט
ולפעמים ראו לדראג את ה"שרביט"
שהיתה טיפה'לה עקומה בזוית.
בקומה הרביעית והכמעט אחרונה
גרה נערת ליווי- למעשה זונה
בכל בוקר חבילה של קונדומים קונה
לשיחות טלפון בלי סוף היא עונה
ובשנים האחרונות קפצה עליה הזקנה
השכנים היו נכנסים לביתה כשאינה
וגונבים לה את ההלבשה התחתונה
ובקומה החמישית נערה חרישית
מתוקה שקטה ורגישה נפשית
בלי שום סטיה ובלי חרמנות טיפשית
בלי להיות מיוחדת בבחינה האישית
השכנים לא הביעו התעניינות ממשית
גם כשהיתה על סף מפולת רגשית.
בוקר אחד בפתאומיות ובלי הכנה, קפצה הנערה מהקומה החמישית אל מרפסת הקומה הראשונה.
מיותר לציין ואל מלהסתיר כי היא בחיים כבר אינה, הלחץ והמתח חילחלו אצל הזונה, היא רצה וקנתה לה איזה מנה.טחנה כל מנצ'ס בלי הבחנה, כמובן שתוך חודש נהיתה קצת שמנה, וכל זאת לפני שהגיעה לבניין "השכנה"!!!!!.
שכחתי להזכיר, וכמבן לציין ולהעיר.. שלבניין הגיעו אנשים מכל העיר, כולם כולם רצו להשכיר!!
הגיע זקן, והיה גם צעיר, הגיע חלק ואפילו שעיר.. כהה או בהיר..עניו ויהיר...פרצוף מבואס או מאיר. מכל קצוות העיר הגיעו לראות ולהכיר את הבניין האדיר, הבניין שכל ילד שמע והכיר.
הבניין שהוא הפקולטה לסוטה הצעיר...
לכולם עשו ראיון של ממש,
חיפשו איזה הומו- נשנש חדש
אולי איזה לסבית או פדו' נואש
הם לא ציפו ל-מלכה במפגש.!!!
ואז זה הכה, נכנסה המלכה, הצליפה הסתירה ונתנה גם מכה.
כולם שם ירדו אפיים ארצה לכבודה
הזונה אף רצתה לצרפה לעבודה
יוחנן בעל הבניין היה בעדה
האלמה המזדיינת גם קדה קידה
הטראנס-הדראג עמד בחיל וברעדה..
כולם רק רצו לעמוד לידה...
היא שלחה וציוותה להביא חפצים
ומאז ועד היום, בין צמרות העצים.
חיים להם כמעט בשלווה
ועם קצת הצצות ומבטים
הבניין- הפקולטה לסוטים
לפני 16 שנים. 7 באוגוסט 2008 בשעה 5:21
