אני מדבר על סשן שבו אפשר להניח את האנושיות שלי בצד ולהפוך לHuman Toy. כמו דובי שקונים בחנות (כל צעצוע שמתחשק לשולטת) – כזה שאין לו דעה, אין לו מילה, והוא קיים רק כדי לשרת את הצורך של השולטת שלו באותו רגע. אם זה לשכב בצד כקישוט בזמן שהיא בטלפון, אם זה להיות "שק איגרוף" לפליקים כשבא לה להוציא אנרגיה, או להיות הדובי הרך שהיא מוחצת בחיבוק כשהיא נרדמת.
אני סקרן לשמוע מהניסיון שלכן ושלכם:
• לשולטות שביניכן: האם יצא לכן לקחת נשלט ולהתייחס אליו כאל אובייקט או צעצוע במובן הזה? ניוש הצעצוע ? האם זה "הפעיל" אצלכן את יצר הבעלות? את הצורך לשחק, לעצב או פשוט להשתמש בו כרהיט? כל מה שעבר לכן ולכם בסשן
• לנשלטים ונשלטות: מי מכם לקח את זה עד הקצה? איך זה מרגיש לוותר על הכל ולהיות "בובה" בידיים של השולט/ת שלכם? זה שחרור או שזה דורש מאמץ מנטלי?
מחכה לקרוא את התובנות שלכם מהשטח.