בטח זה נשמע הזוי.
לשולטת קלסית, "אמיתית".
בשבילי זה טבעי ורצוי, כי בדס"מ שלי בא אך ורק מתוך הרגש.
עם אין את הדבר הזה - יחסי שליטה אצלי לא יכולים להתקיים.
הייתי בקשר ונילי מונוגמי כעשור.
גם שם הייתי מתוך הבחירה, מתוך האהבה.
ועכשיו, כשיש בי רגש עמוק , אני מסתכלת על הפרטנר שלי וחושבת לעצמי... איך זה קרה?
למה איתו?
הוא לא מתאים לשום קריטריון שהצבתי.
אנחנו מעולמות שונים.
אם לא הכלוב - בחיים לא היינו נפגשים.
איך זה שלמרות הכל יש ביננו חיבור עמוק וכימיה מטורפת?
איך זה שיש שיחות של שעות?
ולילות ללא שינה, כי לא בא לי להפסיק לישון כפיות, אפילו שאני לא יכולה להרדם ככה, אני חייבת להרגיש אותו.
ואז אני פשוט מבינה, שרק חיכינו אחת לשני כדי שנתחבר כמו שני מגנטים, ואז פשוט קשה להפריד ביניהם.
שנינו נתנו אחת לשני משהו, הרבה יותר גדול מהתאמת הגיל, סטטוס, מרחק...
שניינו עוברים ביחד תהליך של שינוי. הייתי אומרת ריפוי והגשמת פנטזיות שלא העזנו אפילו לחלוק עם מישהו לפני.
אבל גם כל אחד מאיתנו עובר תהליך אישי, עם עצמו, שינוי אישיותי ופיזי משמעותי.
אני למדתי מהקשר הזה המון. על עצמי.
לדוגמה - כשאני מחפשת בן הזוג, אני לא נותן צ'אנס לדייט שני, רק בגלל שבדייט ראשון לא הרגשתי משיכה לגבר.
כאשר ראיתי את באני לראשונה - אמרתי לעצמי שלא הייתי נוגעת בו במקל . ולא שהוא היה נראה רע...
פשוט לא נמשכתי אליו.
ואז לאט לאט הכרתי אותו יותר.
הייתי בטיול ביפן שלושה שבועות.
עם קבוצת חברים. לבד בחדר.
וכאשר הייתי חוזרת מאוחר בלילה לחדרי, הייתה מחכה לי הודעה מבאני.
וככה התכתבנו כל יום והרגשתי שהוא פשוט מלווה אותי בטיול שלי, חלקתי איתו חוויות ואפילו לא דיברנו על סקס בכלל.
זאת הייתה היזדמנות פז להכיר מישהו ולא בצורה פיזית.
וכאשר חזרתי הרגשתי שאני רוצה לראות אותו.
נפגשנו כמה פעמים, התקרבנו לאט לאט יותר...
ואחר כך היה משבר, החלטתי שזה לא מתאים, שזה סתם תוקע אותי במקום הלא נכון ואני צריכה להמשיך במסע שלי.
ונפרדתי ממנו.
אבל אחרי שלושה ימים בודדים חרשתי על הבלוג שלו וראיתי פוסט האחרון, שהיה כתוב בו משהו די בנאלי, אבל מנצח.
" אז אם את קוראת..
קחי יום יומים או שבוע .
תחשבי על כך שוב.
סקס אפשר למצוא בכל פינה, חברים נשארים איתך! "
ואני כמו ילדה מאוהבת בת 16 כתבתי לו שאני צריכה לדבר איתו.
אחרי המשבר הזה הקשר רק התעצם.
אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, אבל יש לנו עוד כל כך הרבה מה לגלות, במה להתנסות ולאן להתפתח.
אני מקווה שיספיק לנו הזמן...
נ.ב. באני מסכן, רק אתמול יצא ועכשיו הוקפץ חזרה לצפון... אין לי כוח...
