בשבוע שעבר הייתי בנופש בחוף דור.
הים היה מדהים גם החברה, אבל ביום שישי הרגשתי שאני חייבת להיות קצת במקום ממוזג ומה הכי כיף לעשות במקום ממוזג?
כמובן להנות מאומנות.
אז אז נסעתי למוזיאון לאומנות בחיפה.
ב-30 שנה שאני חיה בארץ הייתי בכל המוזיאונים הנחשבים של אירופה אבל דווקא במוזיאון לאומנות בחיפה לא הייתי.
אז החלטתי לתקן את הטעות הזאת.
מה אני אגיד לכם? מוזיאון קטן, נחמד מאוד וביום שישי בצהריים היינו שם רק אנחנו. שני אנשים.
אני מאוד אוהבת את הציירים ישראלים , שרובם לא נלדו בארץ, אלה עלו ממדינות אירופאיות שונות.
היו תמונות גם של ציירים הצעירים.
אבל לטעמי הם צריכים עוד קצת לפתח את הכישרון שלהם.
אם תשאלו אותי מה הכי אהבתי במוזיאון מה השאיר עליי רושם הכי גדול?
העבודה הזאת.
האמנית יוכבד וינפלד.
פנים תפורות. 1976
אני רוצה שתראו את העבודה הזאת בבירור.
דרך אגב, אלו הפנים שלה.
מעניין, האם יש בקהל מישהו או מישהי שיודע איך היא יצרה את התפרים המצלקים האלו על הפנים שלה.
תזכרו, זאת שנת 1976.
בסוף אעדכן את הפוסט ואסביר איך היא יצרה את התצלומים.
נ.ב. זה ממש לא רעיון לסשן.
והינה המוצג העיקרי בתערוכה 😄