אתמול הרגשתי לבד.
יום שישי הוא יום שאני ממש אוהב.
בדרך כלל מתחיל כבר לשתות בצהריים,
ומתגלגל עם כוסית ושאכטה לתוך הערב...
ומשם ממשיכים למסיבה,
או להזדיין... ולרוב גם וגם.
אבל הפעם בכוס הטרמית שלי היה קפה ולא וודקה חמוציות, וארוחת הערב היתה עם קבוצה של חיילי מילואים על שולחן פלסטיק באיזור שומם...
גם זה יכול להיות כיף,
אבל אלו לא באמת החברים שלי,
אלא אנשים שאני פוגש פעם בתקופה למשימה נקודתית.
שלא תחשבו שלא ניסיתי למצוא כאן את הקצינה שאפשר להשתעשע איתה...
אבל מי שקורא אותי כבר מבין כנראה שאני לא ישר מזדיין... אני צריך את הקרבה, וחיבור מעניין.
משהו שיהפוך את הזיון למעשה אהבה...
ולא לאוננות לתוך כוס. לאונן אני יודע לבד,
ואם אין חיבור, אני אפילו מעדיף לאונן לבד.
אז אתמול הרגשתי לבד,
והייתי מאד מבולבל.
מצד אחד רוצה ליסוע לבן שלי,
לשבת איתו לשחק בקלפים,
ומצד שני רוצה להרגיש מגע של אישה,
חום ואהבה.
אבל אני בכלל כאן,
עם אנשים שאני כמעט לא מכיר,
ותכלס גם לא מספיק מעניינים אותי כדי להכיר,
כשהבן שלי במרחק גדול ולא פרקטי,
והמלכה בסיר הלחץ בבית של ההורים.
התקשרתי אליה עם דמעות בעיניים,
וסיפרתי לה שאני מרגיש לבד,
ולא יודע מה לעשות.
"רוצה לבוא לפה?"
"כן, אבל אני לא רוצה להכביד עלייך"
"בוא ונתמודד"
נסעתי לסיר הלחץ...
והרגשתי את זה בגוף שלה, ושלי.
הכל היה מכווץ... לא נינוח.
היא הציעה שאשאר לישון.
"ברור לך שאנחנו לא מזדיינים היום, נכון?"
"כן... ברור"
התחבקנו במיטה,
והרגשתי את הגוף שלה עדיין מכווץ.
"הגוף שלי זועק. אתה מרגיש?"
"כן יפה, אני מרגיש שהגוף שלך צריך משהו אחר.
אני קם להתארגן"
התלבשתי והתארגנתי לחזור לבסיס.
גמור מעייפות. מרגיש שאני מעדיף לישון קצת ברכב לפני שאני מתחיל ליסוע.
היא הכינה לי קפה וציידה אותי בתמרים ואגוזים.
"אתה לא הולך לישון. אתה מזדקף ונכנס למצב מלחמה. עדכן אותי כשאתה מגיע"
בהתחלה עוד חשבתי לעצור אחרי הפנייה וללכת לישון קצת ברכב, אבל סמכתי עליה שהיא מכירה אותי.
אם היא אומרת שאני מסוגל לנהוג, אני באמת מסוגל.
מוסיקה טובה, קפה טעים, שתי ידיים על ההגה.
הגעתי בשלום, קצת עצוב, קצת עייף.
בדרך עוד דיברנו, ועיבדנו את הערב הזה ביחד.
לשנינו היה קשה.
שנינו התגעגענו,
שנינו רצינו להזדיין,
שנינו רצינו לעשות אהבה.
אבל לא ככה.
לא כשהגוף משדר שהוא לא בטוב.
אחרי המקלחת עצמתי את העיניים ודמיינתי אותה.
הרגשתי את הריח שלה,
הרגשתי את המגע שלה על העור שלי.
שמחתי שפגשתי אותה,
והתעצבתי שלא הזדמן לי לחבק אותה כל הלילה.
אני מרגיש לבד,
אבל מבין שאני לא לבד.
גם כשאנחנו רחוקים, אנחנו ביחד.
גם כשאנחנו רחוקים אני מריח אותה,
נושם אותה, מרגיש אותה מחבקת אותי.
ממתין בסבלנות ליום שבו נעשה שוב אהבה.
ממתין שיגמר הטירוף,
ושביום שישי הכוס הטרמית תתמלא בוודקה חמוציות,
ושנישן ביחד כל הלילה ואעשה לה "נעים בגב".
ליום שבו היא תעיר אותי להזדיין כמה פעמים במהלך הלילה. ליום שבו נשב עם כוסית ושאכטה במרפסת, ונצחק על זה שפעם הרגשתי לבד.