יומנו של גבר

מסתכל על הנוף ונושם עמוק.

מנסה להבין מה מציק לי...

מה מרגיש לי כמו מערבולת חמה בחזה?

קולט שלפני שלושה שבועות תודעת השפע שלי התחלפה תוך שנייה בתודעת חסר.

זה התחיל בלהיות כל היום במיטה עם המלכה,

כי תיכף אני יוצא למילואים... ומי יודע מתי ניפגש שוב.

הופס... הנה זה קפץ עלי ברגע.

אז ניסיתי ליהנות מכל רגע בהפסקה,

כאילו לא יהיה יותר...

אם זה להזדיין עם המטפלת,

או לישון עם הדוגמנית,

או להגשים עוד פנטזיה עם המלכה.

כל החטאים הקטנים שלי,

שאני כל כך אוהב...

ואני יושב כאן במרפסת,

נושם עמוק,

ומנסה לחזור לתודעת השפע שעושה לי כל כך טוב.

לחזור להאמין שיש מחר,

ושעכשיו טוב. לא צריך "להספיק" כמה שיותר...

ועכשיו רק נשאר להוריד את זה מהראש אל הלב...

וזו העבודה האמיתית.