התחלה חדשה

32 שנים מפרידים ביני לבינה.

והיא עדיין חושבת שאני בגילה.

היא חיה כבר די שנים, ואני עדיין לא הגעתי להחלטה מה עדיף לגדל

ילדים אוהבי מים או שונאי מים.

איך שהחורף מגיע אני יודעת שהסיוט של חיי עומד להתחיל למשך 4 חודשים.

לא היא לא תראה את הגשם יורד ותשאר בכיתה. היא תהיה בחוץ, ואני אקבל עוד פעם

טלפון מהמחנכת שלה שהיא יושבת בכיתה רטובה. או שהיא יצאה באמצע השיעור בלי

רשות וחזרה רטובה צוהלת ושמחה.

אז היום ירד בערב גשם, והיינו במרכז המסחרי, והיא הצליחה לשכנע אותי לרוץ מהר

לרכב. כי הגשם לא עומד להחלש אלה רק להתחזק.

אז היא רצה ואני הלכתי כי מרוב גשם לא ראיתי אפילו את האספלט, החניה לא היתה מוארת

משום מה. והגעתי לרכב כשאני נוטפת מים.

למזלה היה סוף היום, והמנוולת צחקה עלי שאני מייללת כמו הבנות שעושות מחליק לפני

הליכה ליום ומיללות שהשיער נרטב.

בנות גידלתי ולאן אני אגיע