התחלה חדשה

בזמן האחרון יוצא לי להפגש אקראית עם כמה חבר'ה שהכרתי אותם כשהייתי

באמצע שנות העשרה שלי ומעלה. גם אחרי הצבא הייתי פוגשת אותם הם היו

בשנות העשרה שלי אחרי צבא, באמצע הלימודים לתואר, ואחרי הצבא הם כבר

היו במקומות עבודה כשאני רק התחלתי לחפש את עצמי ומה אני רוצה. נפגשנו תמיד

דיברנו צחקנו רקדנו אבל אף פעם אחת לא יותר מזה.

ובזמן האחרון הדברים התחילו לצאת החוצה כשאני פוגשת אותם מידי פעם: "איך שגדלת

מה קורה עם להפגש לאיזה כוס קפה או משהו?" את יודעת היום לא מסתכלים כבר על

נשואה או לא הכל הולך. אז אני תמיד צוחקת ואומרת את המשפטים הבנאליים: תמשיכו הלאה

הסתדרתם עד עכשיו גם בלעדי, או משפט די מעליב, שאני  לא לוקחת סיכונים על הגילאים שלכם.

(האמת, פדיחות עם משהו יקרה תוך כדי לאחד מהם).

באחד ההתבדחויות האחרונות, שאלתי איפה הייתם לעזאזל בכל שנות העשרה והעשרים המוקדמות

שלי השביטחון העצמי שאף לאפס. יצאתם עם כל החברות שלי שהיו בגיל שלי, אבל אני הייתי טובה

רק לצחוקים ומקסימום לריקודי זוגות. מעבר לזה אף אחד לא חשב לשום דבר.

ואז התשובה שקיבלתי הפילה לי את הלסת לבית החזה:

את באמת עד היום לא יודעת למה?

לא אני לא יודעת למה.

הוא לא נתן. היתה הוראה/פקודה או איך שאת רוצה לקרוא לזה, ממנו, שאיתך לא מתעסקים. את לא בשבילנו ואבוי לאותו אחד שיפליג קצת יותר מלהזמין אותך לרקודי זוגות. ואם במרתונים הארוכים הוא לא היה מגיע כשהוא היה חוזר הביתה מבילוי הוא היה עובר לראות אם אני רוצה לבוא הביתה ואם לא אז איך ועם מי אני חוזרת. אבל לא ידעתי שאני אסורה.

היינו אמורים לדווח לו אם נעלמת מהאולם או לא. האם נשארת כל הזמן באולם מה עשית ועם מי. הוא תמיד

היה מאחורי הגב שלך ואת לא ידעת?

לא לא ידעתי. ידעתי שכשהוא לא מגיע למרתון שלם, הוא מגיע באמצע הלילה לשאול עם אני רוצה לבוא הביתה. אבל לא ידעתי שהוא הקים מסביבי מערך שלם של הגנה.

נכן שהוא תמיד היה שם וחיסל מריבות והלך מכות בשבילי.

ואז אני נזכרת, אבל בסופו של דבר מגיל 16 היה לי בן זוג קבוע, בן גילכם, איך זה התאפשר?

אל תדאגי, גם הוא קיבל אזהרה.

והוא מוסיף, את זוכרת שבגיל 22 כשגרת בדירה השכורה ר' התחיל להיות הבן זוג הקבוע שלך בריקודים?

אני אומרת כן. רקדנו כמה חודשים טובים ואחרי זה הוא הודיע לי שהוא עומד להתחתן והמעותדת לא מוכנה שהוא ימשיך לרקוד. ומה שהכי מצחיק אותי, זה שאחרי כמה שנים פגשתי אותו כשאני נשואה ואם ל-2 הוא

אמר שהוא רווק, זה היה לי די מוזר, אבל לא חקרתי בעניין.

אז זהו בגלל שר' היה ידוע כשובר לבבות, הצל שלך כשהוא שמע שאת איתו, נפגש איתו לשיחה צפופה

בהירה וללא כל רצון לשמוע את הצד השני.

הדברים מתחילים להתחבר לך?

כן. תמיד ידעתי שהוא יגן עלי כשאני אצטרך, אבל לא חשבתי שהוא לקח את התפקיד הזה כל כך

ברצינות.

אבל, הוא מוסיף, היחיד שאיתו לא היו לו בעיות, זה החבר'ה בני גילך.

איתם הוא ידע שתדעי איך להתמודד ולהסתדר.

כך שכשהיה לך חבר באיזור הגיל שלך, הוא היה הרבה יותר רגוע.

את רוצה להגיד לי שעד היום זה ככה?

אני אומרת לא שלא, שמאז שהתחתנתי הוא העביר את המפתחות לבעלי, ואם אני לא מספרת לו

הוא לא יודע כלום. הוא כבר לא כל כך מתעניין כבעבר, אם הוא שמע אז הוא דואג לשאול האם נכון

הדבר, אבל ככה הוא די בקונכיה שלו.

לפעמים אח גדול זה טוב, אבל כשההפרש גדול יותר מידי, יש תחושה למין אבא שני.

.