3 בלילה
טלפון
אני יודעת שהלילה הזה הוא בין חמישי לשישי למה הנייד מנגן? השעון המעורר לא אמור לנגן עכשיו.
לא בשישי. רגע אבל זה גם לא המנגינה של המעורר? מי זה?
אני רואה את השם שלו על הצג.
את ישנה?
כן, אני אומרת
בבית או אצלו?
בבית.
טוב, אז אני נמצא פה עכשיו למטה, לא יכול להכנס הביתה, האורות בחדרי השינה דולקים
ואני ספק אומרת ספק שואלת, פרצו לאבא הביתה?
הוא אומר שכן.
בראש שלי אני שואלת, מה היה להם לעזאזל לגנוב שם? מלא ניירות, כסף אין, תכשיטים כבר מזמן
לא שם. אני אומרת לו שאני כבר מגיע. והוא אומר לי שהמשטרה בדרך.
כשאני יוצאת מהבנין שאני גרה בו, החברה הצעירים רק חוזרים מהבילוי שלם, מסתכלים עלי בעיניים תמהות
עכשיו יוצאים? כדי להגיע לרחוב שהוא גר אני צריכה לנסוע כמה רחובות קדימה ורק אז להסתובב בחזרה,
מגיעה ליוטרן ומגלה שהרחוב שהיה פעם די שקט, מלא כאילו רק עכשיו התחיל הבילוי. שוקק ומלא צעירים
והמחשבה שעוברת לי בראש מה קרה לקריה השקטה שגדלתי בה?
אני מגיעה וחונה, מגיעה לבלוק המשטרה כבר שם, מוסרים עדות, ונכנסים לבית, רואים את הבלגן שהשאירו
בחדרים, כל הניירת המסודרת שלו שפוכה על הרצפה, המזודה הישנה מפורקת ואני אומרת לו שהם עכשיו
הרסו לי זכרון ילדות, מה באמת חשבתם שתמצאו במזודה ישנה במונחת לה ככה סתם על המדף בארון.
מחדר לחדר, אנחנו רואים שהייאוש שלהם התאצם, כשהחדר האחרון נשאר מסודר כפי שהיה.
ואני שואלת, לא חבל, למה לא לברר קודם לפני שפורצים. תתקשרו תשאלו היינו אומרים לכם שאין שם שום דבר שבשבילו כדי להתסכן.בית שסגור הרבה זמן, נראה למישהו שישאירו שם דברי ערך?
ככה זה כשאין שכל, הגוף סובל.
לעבוד כל כך קשה בשביל כלום
