בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 18 שנים. 13 בספטמבר 2006 בשעה 10:43

עוד מעט אני מסיימת את יום העבודה שלי.
קשה לי לעבור אותו אדונילי בלי SMS אחד ממך.
לא חשבתי שיהיה לי כל כך קשה. חשבתי שהתרגלתי, שאוכל להתגבר על היום הזה, אבל זה קשה. תאמין לי עדיף לי להיות מוקפאת מאשר לדעת שאני לא, אבל גם לא יכולה לשמוע ממך. כשאני מוקפאת אני יכולה לשלוח הודעות למרות שאני יודעת שלא תענה להם. אבל היום אפילו את זה לא.
אני צריכה להתנחם שאני יכולה לכתוב בבלוג שביקשת שיהיה לי.
(וכדאי לך להתקשר אלי היום. יש לי הרבה, הרבה מה לספר לך. זאת המלצתי שלי אליך להיום).

ממני הקופה (זונה) שלך


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י