שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 17 שנים. 30 בדצמבר 2006 בשעה 20:59

כן הייתי אמורה להיות אתמול והיום שישבת שלם בלי תחתונים כמצוותה של מילידי.
לא היתה לי בעיה עם זה חוץ שמללכת להרקדה 8 שעות ולרקוד בלי תחתונים זה
פשוט לא מסתדר הכי טוב שבעולם.
כל השבוע הייתי צריכה להיות כל יום עם תחתון אחר כמצוותה של מילידי.
ביומיים הראשונים זה לא הזיז לי כלום, אבל מהיום השלישי משום מה למרות
היותי עם תחתון, התחלתי להרטיב ברמות שכבר מזמן לא היה לי.
ביום רביעי הייתי אמורה להיות בלי תחתונים ועם מכנס צמוד. עד סוף יום העבודה
נהיו לי במכנסיים שכבות ארכיאולוגיות מהרטיבות וזליגות הלא נפסקת.

בצהריים סמוך ליציאתי מהבית דיברתי עם מילידי והיא אשרה לי להיות חצי מהרקדה
בלי וחצי עם. כל עוד שהלכתי ישבתי נסעתי, זה היה בסדר, אבל כשמתחילים הריקודים
המהירים זה היה קשה חבל על הזמן, זה נכנס, דוקר, מסתובב, הורה חניתה הרגה אותי
סופית, אחריה כמעט 4 שעות כמוסכם הלכתי ולבשתי את התחתונים, מזל שהחולצה היתה
ארוכה ולא ראו את הכתם שנוצר על המכנס. באמצע הריקוד הזה התחילה זליגה לא
נורמלית ובלתי ניתנת לעצירה. בשירותים כמה שנגבתי זה לא עזר כמויות הנייר שבהם
השתמשתי על מנת לייבש את עצמי לא עזרו. בסופו של דבר עזבתי את זה ככה, בתקוה
שהתחתון יספוג ויעצור את הרטיבות הבלתי נפסקת.

זהו היום קמתי באמצע היום, ונסעתי כאמור להביא את הילד עם ג'ינס צמוד ובלתי תחתונים
שפשף קלות אבל לא היה נורא, כנראה שכבר 3/4 התרגלתי למצב של בלי תחתונים.
מזל רק שאין יותר שערות באיזור הזה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י