כבר יומיים שאדוני מחפש אותי בעבודה ואני לא כל כך יכולה לדבר איתו.
אתמול רק ב-2 בצהריים דיברנו בפעם הראשונה (לפני זה בהודעות ובצ'אט)
אבל אין כמו לדבר בפון לשמוע את הקול. אתמול בפעם הראשונה שמעתי
ממנו אנחת רווחה כששמע את קולי. "וואאוו עבר חצי יום ורק עכשיו אני
שומע אותך". היום הצלחתי לדבר איתו עוד לפני. ולא האמנתי למשמע
אוזני שאדוני אמר לי במפורש שהוא מתגעגע.
ההתגעגעות הייתה תמיד החלק שלי. ומרוב הגעגוע שלו הוא ביקש היום
שאצרף בשמו לפוסט זה שיר המוקדש בשבילי ממנו
מתגעגע
מילים: רמי לב
לחן: עדי לאון
פתאום כמו מכת חשמל
הלב שלי נפל
אמרת שאת עוזבת
ומסתכל לתוך ענייך הכחולות
עכשיו הם חשוכות
ריקות מרגש
כל הלילה לא נרדם לבד
עובר מצד לצד
ולא רגוע
זה כואב בתוך הלב
כי יש עוד געגוע
מתגעגע
ולא מבין לאן הלב שלי נוסע
ומרחף
מתגעגע זה לא חולף
עוד תראי שאשתגע בגללך
והסיפור הזה בוער
בכל הגוף עובר
ואין לי רגע שקט
רואה אותך כיאלו את בכל מקום
המציאות הזאת אותי חונקת
אחרי זה תגידו לי שאין לו רגשות
לפני 17 שנים. 5 בפברואר 2007 בשעה 16:20
