שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

התחלה חדשה

אחכה לך, אחכה לך בסוף הדרך,
קח את הדימעה את הכאב
לפני 17 שנים. 19 בפברואר 2007 בשעה 16:30

הלכתי היום כדי לקנות סבונים ושמפונים לבית.
בדרך עברתי דרך מוצרי הטיפוח והחן (פורמריה)
היו שפע של מבצעים, וכמובן שלא יכולתי שלא לקנות
אז היה אחד והשני ב-10 שקלים והיו קרמים 1+1 (כמובן
שעוד מעט הלילה עומד להגמר לי אז אני כבר אקח גם
וגם למקרה היום פתאום יגמר).
קניתי בעיקר מוצרי טיפוח של חב' ג'ייד. לבסוף דיילת
שאלה אם אני רוצה לקנות תיק איפור קטן שבתוכו צללית,
ומחזיק מפתחות. היא מוציאה את המחזיק מפתחות ומתחילה
לצחוק, "תראי איזה מחזיק מפתחות, ממש בדיחה, תליתי אותו
על תנוכי האוזניים, על האף, על השפתיים, בכל מקום בגוף
שיכולתי לתפוס איתו תפסתי. ממש כמו בסאדו".
העליתי חיוך נבוך על פני, כשעל קצה לשוני כבר עומדות לצאת
כמה שאלות מי את ומה את? מה לך ולזה? ואם את לא אז איך
את יודעת, אבל העדפתי לעוף לכיוון הקופה ולא להסתבך ביציאה
מהארון בסופר המשפחתי שליד הבית.

הייתי כאן - דווקא במקרה הזה הפה שלך היה צריך להיפתח
אחח.. מתי תלמדי :-)
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - ומה להתחיל באמצע הניו פארם להעביר חוויות?
לפני 17 שנים
Whip​(שולט) - כן!
"נחמד מאד, אבל אני יכולה להגיד,
מניסיון אישי,
שאלה של הסופר פארם הרבה יותר טובים לפטמות!
שלכם מכסימום טובים לשפתיים של הכוס"
להסתובב וללכת, להשאיר אותה עם פה פתוח עוד שעה אח"כ.
לפני 17 שנים
דלפי דולפת - ולהסתבך שבשכונה יידעו מה קורה איתי בחיי המופרעים
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י