עברתי בדרך מהחדרים למטבח ובזוית העיין קלטתי אותם,
היא יושבת על השטיח, לידה קערת הפופקורן
הוא שוכב לידה, הראש שלו על הברכיים שלה,
יד אחת שלה בתוך קערת הפופקורן בתנועה לכיוון הפה,
והיד השניה שלה מלטפת לו את הראש, משחקת
בשיער שלו עם אצבעותיה.
ושניהם רואים את ערוץ הילדים הנצחי.
הם נראו לי זוג הזוי, צעיר, רואים שהוא המבוגר
היא הצעירה, ואם הם לא היו יוצאי חלצי הייתי תמהה
איך האמא שלה מרשה לה להתרועע בגילה עם
מבוגרים ממנה.
יש מצבים בתור אמא לילד מתבגר ולילדה קטנה
שטרם גילתה את מיניותה לעמוד בצד ולא להגיד כלום.
צריכה לעמוד כל הזמן על המשמר, שהאחד לא יעשה
שטויות והשני לא ייחשף אליהם.
אלה החלומות הכי שחורים שיש לי בחיים.
שהייתי שם ועצמתי עיניים. לא הייתי מספיק שם
כדי לראות את העתיד לקרות. הייתי שם ולא ידעתי
לקרוא אותה.
לפני 17 שנים. 22 בפברואר 2007 בשעה 20:39