יום הולדת יום הולדת
יום הולדת הנה בא.
כן. שנה שעברה בערך שבועיים אחרי שהקשר חודש ביננו הודעת לי שמחר אתה יוצא עם
האישה וחברים לחגוג לך את יום ההולדת. יצא מזלך וביום שישי אתה גם חוגג את ה-40.
"תכתבי לי לאימייל ברכת יום הולדת". אין בעיה, בקשה פשוטה לכאורה, אבל יש בעיה, אני
נמצאת בשלב בחיים שלי שאני לא כל כך מאמינה שיש חיים אחרי ה-40. אני אמורה לחגוג
40 בסוף יולי ומתה מהמחשבה. בת/בן 40 זה כמו להיות עם רגל אחת באדמה. ואני בכלל
לא מרגישה ככה.
כתבתי לך את הברכה ובסופה ביקשתי ממך אם תוכל על הבוקר לכתוב לי משהו, לתת לי
סימן חיים, שהתעוררת יום אחרי ה-40, שיש עוד תקוה.
כשפתחתי את האיימיל שלי, גיליתי שעם אור ראשון של בוקר שלחת לי אימייל כולו מקושט
בלבבות, וכתבת שאתה חי. ואחד המשפטים שזכורים לי עד היום זה "תראי מטורפת מה
עשית לי, זה הדבר הראשון שעשיתי היום על הבוקר, זה לרוץ למחשב ולכתוב לך שאני
חי".
וואוו. זה פשוט היה עוד אחד מהדברים שחיברו אותי אליך, מעבר לכל הדברים האחרים
שהתחילו לחבר אותי אליך.
אז מה נשאר אדונילי שלי שטרם בירכתי?.
מאחלת לך ולי עוד המשך של מערכת היחסים , מקווה מאוד בשבילך ובשבילי, לא לשכוח
את מקומי ואת מעמדי, מאחלת לנו עוד הרבה פגישות וסשנים, והעיקר אדונילי, לעולם אל
תשכח להמשיך לחייך, לשגע, ולצחוק על כל העולם, מופלא שכמוך.
ממני הקופה (זונה) שלך
לפני 17 שנים. 2 במרץ 2007 בשעה 23:06