הפעם זה היגיע מוקדם מהצפוי.
לא קראתי את מה שהוא כתב אתמול בבלוג.
יום שלם לא הייתי ליד מחשב (מה שלא משנה לו), רק בלילה הגעתי למצב שבו בהייתי
במסך השחור, כתבתי מהר את מה שכתבתי, ורציתי ללכת לישון.
בין לבין קראתי גם פוסטים קצרים בבלוגים של אחרים, בפוסט שלו כבר קיבלתי שחור
בעיניים והחלטתי ללכת לישון.
היום הוא כעס שלא קראתי ולא נתתי את מלוא תשומת הלב למה שהוא כתב.
ואמר שאם אני לא מפסיקה לצחוק, אני אצטרך ללמוד בע"פ את הבלוג שלו.
מה שממש הצחיק אותי עוד יותר. העונש לא איחר לבוא, עד מחר עד לומדת בע"פ
את ששת הפסוקים הראשונים של ספר בראשית. דדדעעעעעעעעעעע.
שונאת ללמוד בע"פ. לא הסתדרתי עם זה אף פעם. בתור בוגרת חוג דרמה של
התיכון, תמיד חלטרתתי. בחיים לא נצמדתי למילה הכתובה מילה במילה. לא יודעת
עוד איך אני לומדת את זה בעל פה.
א. בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ.
ב. והארץ היתה תהו ובהו וחשך על פני תהום ורוח אלוהים מרחפת על פני המים
ג. ויאמר אלוהים, יהי אור, ויהיה אור.
ד. וירא אלוהים את האור כי טוב, ויבדל אלוהים בין האור ובין החושך
ה. ויקרא אלוהים לאור יום, ולחשך קרא לילה. ויהיה ערב ויהיה בוקר, יום אחד
ו. ויאמר אלוהים, יהיה רקיע בתוך המים, ויהיה מבדיל בין מים למים.
שאלוהים יעזור לי. באמת.
לפני 17 שנים. 7 במרץ 2007 בשעה 19:23