מתמסר אליך

הכרנו בצ'אט כלשהו, הניקים של שנינו היו מאוד ברורים(למרות שהצאט יחסית ונילי):
השם המפורש של התפקיד שאנחנו לוקחים על עצמנו.
אחרי שיחה של חצי שעה החלפנו תמונה היא שלחה לי תמונה קצת מטושטשת של כולה, לבושה כולל פנים, ככה שהיא גזרה רק את עצמה מתוך תמונה משותפת.
אחרי שנוצר הגירוי הפסיכולוגי, זה לא שינה שום דבר- אני לא חושב שהייתי מסתכל עליה פעם שניה ברחוב, אבל באותו רגע זו היתה תמונה סקסית ומגרה בטירוף.
לא היססתי וביקשתי שנחליף טלגרם ואחרי שיחה שם היא אמרה שאולי היא תקפוץ בשעות הקרובות.
התחלתי להתרגש ומיהרתי לארגן את הבית לכבודה.
שטפתי את הרצפה, ניקיתי את המטבח(היא ציינה שהיא צריכה מקום לעשן וזה בית ללא עישון), הכנתי מזרון עם כיסוי בסלון כדי לתת לה את החופש לכל תנוחה אפשרית, פיזרתי כריות על הספות והכנתי לי כרית יוגה בשביל להיות מולה על הבירכים לאורך זמן.
כל רגע ניגשתי לבדוק את הטלפון בזמן שהתחתונים שלי כבר לחים מהתרגשות ואז ההודעה הגיעה!
"אני לא מספיקה להגיע יש לי התחייבות אחרת וזה זמן צפוף אבל אולי בלילה, רק אם יהיה לי אומץ אני באמת רוצה לראות אותך"
זו ממש לא הפעם הראשונה שאני מקבל ביטול מהיכרות כזו ספונטנית, דיברו עוד קצת בערב ובלילה והיא הסבירה לי שהאזעקות מפחידות אותה אז היא מבטיחה שמחר היא באמת תבוא!
ביקשתי ממנה לשלוח לי הודעה כשהיא מתעוררת ונעשה יום שלם ביחד (שנינו איבדנו את העבודה עם תחילת המלחמה) הגיע הבוקר וההודעה יחד איתו.
"איזה קפה יש לך בבית? יש לך גיגית? או משהו שמתנהג כמו גיגית?" אמרתי שכן וניסיתי לקבל תשובה באיזה שעה היא מגיעה, היא אמרה לי שהיא תודיע לי... כאן כבר הייתי קצת מיואש אבל עדיין המשכתי לארגן את הבית ועשיתי קצת קניות (למרות שהיא אמרה במפורש שהיא רוצה רק מים)
אחרי שעתיים של סידורים ובדיקות חוזרות של הטלפון קיבלתי הודעה "עוד 20 דקות"
התרגשתי ממש ועשיתי עוד סידורים אחרונים! לא האמנתי כמה הספקתי בעשר דקות והזמן לא זז ואז אחרי עוד 10 דקות קיבלתי את ההודעה שהיא בחוץ.
הכנסתי אותה פנימה ושפת הגוף שלה אישרה לי לתת לה חיבוק, היא התישבה על הספה בסלון, הסתכלה על הגיגית ואז אלי
"יופי! הגיגית טובה! תמלא אותה במים חמים עם קצת סבון ותביא גם מגבת! אני מחכה."
צייתתי מייד והנחתי את הגיגית מולה ונעמדתי באלכסון אליה עם ידיים מאחורי הגב
"עכשיו תשב מולי" התישבתי על השולחן מולה בהתרגשות גדולה והצלחתי להגיד "אם זה יהיה לך יותר נוח, הכנתי כרית שאני יכול לשבת עליה"
"אתה מתכוון שזה יהיה יותר נוח לך, כן אתה יכול"
הזזתי את השולחן וירדתי על הבירכיים מולה
"אתה יכול להתחיל, אל תעבור את גובה הבירכיים"
ואז הוסיפה במהירות "אתה בסדר? זה מהר מדי?"
חייכתי באסירות תודה "לא לא זה בסדר גמור, תודה רבה" והתחלתי לנקות לה את הרגליים
צפו להמשך