בעצמי
על זה שאני מזהה
גם אם באיחור...
אני מזהה כשמנסים לעשות לי מניפולציות
אני מזהה כשבן אדם מנסה לעבור גבול שמתחתי
אני מזהה כשלא מכבדים אותי
אני מזהה הרבה דברים שלא זיהיתי פעם...
והחלק הכי קשה?
זה להזכיר לעצמי למה זה דגל אדום
שזה נסיון לעשות לי מניפולציה
ולא משהו שאני עשיתי
אני זכאית לרצונות משל עצמי
מגיע לי יחס טוב
וכל מי שלא מכיר בזה...
OUT
זה פותח פצעים ישנים....
כשלא זיהיתי...
כשהייתי בטוחה שזה בגלל משהו שאני עשיתי....
פותח נקודת ראיה שונה על המון דברים שלא ראיתי
שעכשיו במבט אחורה
אני רואה
וזה פאקינג קשה
אבל משחרר
התחושת אשמה התמידית שהציפה אותי
היום אני יודעת לנער אותה ולראות את המציאות
לא המצב שמנסים לצייר לי
להבין כמה פעמים....
ניסו והצליחו
זה קשה להכיר בזה
אני פשוט כל כך פאקינג גאה בעצמי
שאני היום מזהה
שאני יודעת לאתר ולחתוך
בלי אשמה
יש עוד דרך לעשות
זה עדיין מעצבן אותי
אבל אין אשמה
עשיתי דרך כל כך ארוכה
אני גאה בעצמי