כולנו נולדים עם טמפרמנט
שמשתנה / נהרס / נרמס / נבנה
משתנים כל הזמן
ההבנה שלנו משתנה כל הזמן
איך החיים אמורים להיות
מה עושה לנו טוב
מדייקים את התחושות וההבנות והמסקנות
ולפעמים....
לא לכולם
הכל מתהפך
כמה פעמים
כל פעם לכיוון אחר
וכבר אין פרספקטיבה
כבר אין מה אמור להיות
כבר אין מה אני מבינה
כבר אין מה עושה לי טוב
הכל נהפך לענן בסופת ברקים
כל ברק יותר החלטי מהבא שאחריו
כל שאלה הופכת לידיעה
כבר יודעים הכל בדיוק מה מתאים ומה לא...
חוויתי כל כך הרבה
שאני כבר יודעת בדיוק מה הדברים החשובים לי בחיים
יודעת שלמצוא מישהוא - לא בטוח יקרה, אבל כרגע זה לא כזה חשוב
את המשמעות של כל הדרמות האלו
של זוגיות
סקס
חברויות
- לא חשוב -
כי עד שלא יוכיחו לי אחרת
אני לא אפתח רגשות
בין אם אני רוצה או לא
ואם אני מרגישה לא חשובה
אז לא מוצאת סיבה להישאר בסביבה
כי לעצמי אני חשובה
ואני לא צריכה שהסביבה שלי תרעיל אותי נגד עצמי
אני עושה את זה מספיק טוב לבד
פרספקטיבה זה הכל בחיים