לפני 3 שנים. 29 באוגוסט 2020 בשעה 8:49
הזמן עובר ואתה מרגיש ומודע לזה שאף דקה לא תשוב יותר ( לא לדאוג ,עניין של גיל )
איבדתי חברים בדרך, למחלה הארורה הזו,
החיים הם פרוייקט מתמשך..
מעולם לא כתבתי אדומה לא מכבדת,
ומנגד גם האדומות שקיבלתי היו מכבדות.
אחרי יותר מעשור ללא מערכות יחסים משמעותית,
אתה מתרגל ללבד, וזה מעורר תהיות לגבי ההמשך.
ופתאם הבכור כבר מדבר על חתונה באופק של 3 שנים בעז"ה,
אז חיפשתי ומצאתי את החברה הראשונה שלי כשהייתי בן 17 😄 ,שנינו היינו בתולים..
ואת כל הנסיונות הכלולים עשינו יחד.. :)
היא נראית מאושרת, נשואה עם ילדים ובעל לתפארת, נראה שהשנים היטיבו עמה,
עוסקת בתחום הפקות הקולנוע בחו"ל..
שמחתי בשבילה, ונזכרתי באהבה העצמתית שהיתה לנו אז ,
זה נראה כ"כ רחוק מכאן...