לפני 9 שנים. 15 בינואר 2015 בשעה 11:26
מילים ועוד מילים סוגורת את החיים
את הרגעים המאושרים באמת, אלו של הניצוץ שבעיניים
אלו של הנס קפה שאחרי,
מילים מכל עבר, בתקשורת, במסך,
מילים שמבקשות לגעת, אך לא מעזות.
רוצות ולא רוצות.
למה בעצם לקחת סיכון ולפתוח את הלב והנשמה?
כשהכל כל כך בטוח מאחורי המסך?
הולכים למסיבה, שותים רוקדים ומשתחררים,
עושים סקס כזה/ אחר
ונרדמים אחרי כמה מילים
למחרת עבודה, בן/ בת זוג
ומילים ומילים..כמה מילים...
לתת מנוחה למילים,
ולמצוא ניחומים בחיבוקים
לפקוח עיניים ולראות בין השורות,
"כמה אהבה יש בנשמה.."
מה שלא עושה השכל, עושה הזמן.