התרעת השעון המעורר, נמצא על רטט ליד ראשי.
אני שוכב על שטיח למרגלות מיטתך. כאשר הרטט מופעל.
האמת שאינני צריך אותו כמעט, כי זה כבר הפך להיות השעון הביולוגי שלי.
השעה 6:00 בבוקר. הרטט מתחיל.
אני מכבה את ההתראה.
קם בשקט בשקט, ויוצא את החדר, בדרכי למטבח.
שם קומקום מים, וניגש לשטוף פנים, שיניים וידיים באסלה. סה"כ המים שיוצאים מהניאגרה הם נקיים.
וממילא אני מנקה ומחטא עם מברשת שיניים את האסלה בכל לילה אחרי לכתך לישון כך שאפשר לאכול ממנה.
הקומקום רתח.
אני מכין לך את הקפה ההפוך כפי שאת אוהבת, שניים סוכר וחלב חם מוקצף מעל.
מחמם שני צנימים , מוציא גבינה וחותך ירקות ומניח עם סכום על המגש.
אני חוזר לחדר, ומתחיל ללקק את כפות רגלייך בעדינות, מהעקב והקשת שבכף רגלך האצילית,ועד האצבעות.
את נאנקת קלות, ומותחת את כף הרגל השניה לכיוון פי.
אני בלחש: גבירתי, קומי, מתחיל להיות מאוחר.
את מתמתחת באנחה קלה ומתיישבת על המיטה. ואני מיד שם לרגלייך את נעלי הבית.
את קמה, כולך עירומה, גופך העירום נוצץ למולי.
מתחילה ללכת לכיוון האמבטיה, ואני אחרייך על 4.
את ניצבת ול המראה, ואני דוחף את פני בין ישבנייך, מלקק את החור הנפלא שבאמצעו, תוך שאת רוחצת פנים ושיניים,
את מקערת את גבך ונותנת לי לחדור יותר בלשוני פנימה. הממ.. כמה חם ונעים בפנים.
את מסיימת, ופונה לכיוון האסלה לפיפי של הבוקר, ואני ממתין על 4, לשמש לך נייר טואלט בלשוני...
המשך יבוא..