-
בלוגים
אני רעבה
אני רעבה!
אני כלכך כלכך רעבה,
אני צמאה-
אני תשוקה.
אני לא יכולה
להרגיע את עצמי,
אני זקוקה.
הומלסית של אהבה.
צריכה מהר-
צריכה עכשיו.
צריכה לשבור את הכלים,
לפרק את האגן,
אתה חייב לבוא.
זה פיקוח נפשות-
נפשי. חרמנותי.
כשאגמור.
כשאגמר.
אתה מבין. חנק
למשל
זו דוגמא נפלאה.
לזה שאתה אוהב כח.
שליטה.
ולזה שאני אוהבת להיאבק,
ולהפסיד.
אני אוהבת להפסיד. לך.
כלכך אוהבת שאותי אתה מחזיק,
אוזק אותי לכיסא,
לרצפה,
לפעמים לארון.
תמיד מצליח אותי להשבית.
הדלת מתנדנדת-
השותפות שלי כועסות,
מקנאות,
הבני זוג שלהם
די בשוק-
כי אני לא שולטת
ואתה השולט.
כי אני הצועקת
ואתה לא עוצר.
מושך השיער-
מרים לי הסנטר-
מחזיק אגני-
דוחף לתוכי-
מעביר יד על פטמתי-
צובט, שורט.
נושך צווארי.
על המיטה,
על הרצפה,
נאחזת בשולחן עבודה,
רעש חריקה-
עכשיו אני נזכרת!
חצות הלילה היה לפני שעה.
אבל אני תכף שם-
אני כמעט מגיעה,
ואתה בשלך
ללא רחמים-
ללא אהבה,
כמו שאני אוהבת-
דופק וזורק.
אני בובה ללא חוט,
אני שלך.
ופתאום שקט
דממה.
על השטיח נשכבים,
רטובים,
בלשון המעטה.
נוטפים-
מתנשפים-
המון מיצים של גופים.
בלי אוויר
צוחקים,
בלי רצון,
הולכים.
נפרדים.
ועכשיו אני רעבה
שוב,
כמו תמיד.
לפעמים מרגיש
שאני המכורה,
החסרת מעצורים,
אני תמיד רעבה-
ואין מי שישלים.
לפני שנה. 4 באוקטובר 2023 בשעה 7:27
ושוב,
עוד לא נכנסת לדירה
והלשון כבר מרוחה
וכולי רטובה
וקר בחוץ אז בוא נהיה מתחת לשמיכה
אני אומרת ולא מספיקה
כי אתה מפשיט את כולי
ואנחנו פתאום על הרצפה
מתגלגלים אחד לתוך השניה.
תשוקה לא ידעתם מה היא
וגם לא תַּאֲוָה.
כשאתה מוריד לי את התחתון
ואני לך את החולצה
לפתע לא קר לי
אבל אתה,
נפעם מהיותי אישה-
שופעת ורועשת
אבל בעיקר רעה.
אתה משתיק אבל אני לא מצליחה,
מחלצת מתוכי קולות ולפעמים צעקה-
נוגע בדיוק בנקודה.
אז אני קמה קצת בחוצפה
תורי לענג תן לי קצת זכות קדימה!
כמו היאבקות,
אתה לא מרשה
ואני לא ממש שואלת-
סליחה
מתחילה במְלָאכָה
מלקקת בזימה
אתה כועס
אני מבינה
לא ממש אכפת לי
אני אומרת בפה מלא
וממשיכה.