ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

יומנו של ערפד

ערפד עירוני שחולק את הלילות שלו איתכן
לפני 8 חודשים. 24 בפברואר 2024 בשעה 6:28

את נאסטיה פגשתי דרך הטינדר, תמונת פרופיל של שקיעה, בת 25 מאוקראינה.

התכתבנו קצת באנגלית ודי מהר היא הציעה לפגוש אותי אצלי בבית.

לא כל יום גבר כמעט כפול בגיל מקבל הצעה כזאת.

למרות שאני לא ראיתי תמונה שלה או ידעתי כלום עליה.

ניקיתי את הבית, קניתי בקבוק יין, והמתנתי.

דפיקה בדלת, פתחתי.

מולי עומדת אישה בגובה שלי (אולי יותר) 1:80 רחבה ממני לפחות פי שתיים. לבושה בשמלה שחורה מאוד גדולה, שיער חום יבש ולא מסודר, פנים גדולות ועגולות, עיניים חומות, עמוקות וחיוך קטן שנראה כמו סדק בפנים הגדולות שלה.

ישבנו על הספה בסלון, שתינו יין, היא סיפרה לי שהיא עלתה מאוקראינה כשהתחילה שם המלחמה, היא דברה אנגלית יפה, של בית ספר, נקי מכל סלנג, היא דברה לאט מאוד, חשבה על כל מילה שיוצאת מהפה.

היא סיפרה על בעיות בעבודה שלה (פקידת קבלה בבית מלון) שזה התחום שלי, ניסיתי לתת עצה, כדי שלא תאבד את הפרנסה שלה.

היא סיפרה על בדידות בארץ, ללא משפחה, ללא חברים.

היינו שיכורים, האישה הענקית הזאת שישבה לידי כבר לא נראתה לי מוזרה, הקול המתוק והקטן שיצא מהגוף הענק הזה היה נעים לי.

חשבתי לעצמי שהיא נראית כמו ילדה שלכודה בגוף של חוטב עצים.

נישקתי אותה, השפתיים שלה בשרניות, קשות. אבל ההנאה שהתפרצה ממנה כמו של פעם ראשונה.

ליטפתי את הצוואר ואת הלחי שלה, היד שלי הרגישה קטנה לאומת הגוף הרחב, העור שלה חלק ומתוח כמו צעירה אבל עבה כמו של פיל.

עברנו למיטה ושם כבר עשינו מה שגבר ואישה עושים, המון תשוקה והבדידות נעלמה.

 


שכבנו במיטה, היא היתה רטובה כולה מזיעה, בצורה יוצאת דופן, היא ביקשה להתרחץ, ״אני לא יכולה להשתמש בסבונים היא אמרה, אני אלרגית להכל״, מוזר חשבתי, אבל לא עשיתי עניין.

בזמן שהתרחצה ישבתי ליד החלון בסלון ועישנתי סגריה. חשבתי כמה ניגודים יש באישה הזאת, היא גדולה אבל כל כך עדינה, היא מרוחקת אבל יש בא הרבה תשוקה, ראית את שמחת החיים שלה, יחד עם זאת היא כל כך עצובה.

היא יצאה מהמקלחת, מלופפת במגבת הכי גדולה שמצאתי ועדיין זה בקושי הקיף את הגוף הגדול שלה.

השיער שלה היה רטוב, אך היה נראה יבש באותו זמן. ואז זה הכה בי, הריח שלה, ריח של חיה רטובה, ריח קשה, ריח שהציף את הבית ואותי, סובב לי את הבטן, ריח שהזכיר לי קופסא של ויטמינים, ריח מר.

לא יכולתי לסבול את זה, היא עדיין עומדת באמצע החדר עם מגבת וכבר אני מסביר שאני חייב לישון.

איזה גבר סטריאוטיפי אני, איכס, נגעלתי מעצמי, נגעלתי ממנה, נגעלתי מהעולם.

Red Dot - ואוו, איזה פוסט... מציף ככ הרבה תחושות
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - תודה רבה יקירתי,
לא הרבה אוהבים לקרוא טקסט אמיתי, אני שמח שהצלחתי להגיע אליך.
לפני 8 חודשים
Red Dot - לגמרי הצלחת
אם כבר כנות, אז עד העצם
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - תמיד בכנות, השקר לא חזק כמו האמת
לפני 8 חודשים
Red Dot - ובטוח לא נוגע ללב כמו האמת, גם כשהיא קשה ומאד גרוטסקית
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - אנחנו עסוקים הרבה בליפה את המציאות, בדרך כלל היא מורכבת יותר. לפעמים אפילו תוך כדי הרגע עצמו אנחנו כבר מלבישים שקר על מציאות. לפעמים צריך להיות אמיתי עם עצמך, עד הסוף, גם כשזה לא נעים
לפני 8 חודשים
Red Dot - You make it sound simple but it's one if life's hardest missions
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - Yes, it’s my life mission to be able to touch the truth, even if it hurts
לפני 8 חודשים
Red Dot - It makes me wander..
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - What does it make you wonder? Finish the sentence please
לפני 8 חודשים
Red Dot - It's too private
לפני 8 חודשים
דולפין אדום - Can you send it to me in private? I’m now very curious
לפני 8 חודשים
Purple Phoenix​(נשלטת){Loki the t} - הכנות הזאת
כנות בלתי מתפשרת
זה באמת מרשים, לא יוצא לי להיתקל בה הרבה
במיוחד כאשר אותה אמת "לא נעימה"
אני דווקא מעריכה את זה
לפני 8 חודשים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י