יומנו של ערפד

היא התחילה איתי באחד האפליקציות החברתיות.

היא הפתיעה אותי כשמהר מאוד שאלה אם אני הולך להזמין אותה לדייט.

אני אוהב את הישירות הזאת, למה לזין את השכל בטקסט, זה לא מוביל לשום מקום, בפגישה פרונטלית עוברים בערב אחד שנה של טקסט.

נפגשנו בבר של מסעדה, אני הגעתי ראשון והזמנתי כוס יין, היא הגיע באיחור של חצי שעה, אמרה ״היי, נעים מאוד״ הזמינה בקבוק שלם של יין אדום.

״נראה לך שכל פעם נזמין כוס״ היא צחקה

הישירות הזאת, היא קצת מופרעת, נדלקתי מזה.

כל הערב צחקנו, היא קצת פרחה, אבל היה בזה חן, זה היה קליל, נעים, לא הייתי צריך להוכיח שאני איזה גבר על, בלי מסיכות.

בסוף הבקבוק היא קמה ואמרה, ״תלך איתי לאוטו״

התנדנדנו יחד לרכב שלה, התנשקנו קצת, שלחתי יד לתחת שלה והיא צחקה מזה.

״הייתי מזדיינת איתך״ היא אמרה, אבל עכשיו הביתה.

לא שאלתי שאלות, היה בזה סוף נכון.