יהלומי הדרך

הקור חודר לעצמות אבל יותר מכל חודר לחדרי הלב.

האפלה נכנסת לאט לאא כמו עשן מתפשט .

השקט של הלבד מחרפן ואיתו הבדידות מעלה מחשבות ותהיות.

הרבה שואלים איך אני עושה את הדיסוננס הזה

בין העולם החרדי דתי לבין הבדסמ .

אני אתחיל מזה שכולנו נוצרנו מאותו חומר 

אנושיים ולא מלאכים.

לכל אחד יש קושי מסויים יותר בחיים.

המטרה היא ללמוד להתחזק ולהתקדם ולא להתקע במקום.

כמובן שחייבים להיות עם יד על הדופק ולעשות בקרת נזקים וצמצום הנזקים תמיד. (רק דתיים יבינו) 

את ההשתדלות שלנו בתור בני אדם 

והלוואי והשם ישלח לכל אחד ואחת את החצי המדוייק לה/ו 

כי רק ככה ננצח את היצר.

אז כן אני לא מלאך 

אבל אני בן אדם שעושה השתדלות .

מקווה שזה נחשב :) 

לילה טוב לכולם🍓