אתמול היה הסין הראשון שלי.
החנתי את האוטו והתאפרתי, עשיתי לי אוזני דובון (spacebuns) ונעלתי את הלופרס שלי,שתמיד מחכות למסיבות שישי.
אני זוכרת שעמדתי בתור לכניסה ובדקתי הודעות אחרונות, נכנסתי למייל כדי להוציא את הכרטיס.
שלחתי לו הודעה כדי להגיד לו שאני עוד רגע נכנסת.
הדי-אם מתחילה להסביר בקולי קולות על החדרים ועל האיסורים.
מכירה את הנהלים , בכל מקום אותו דבר.
נכנסת ומוחתמת בהתרגשות , מסתכלת סביבי והכל דרקונים, איזה מהמם!
ניגשת לפנדה ומציגה את עצמי שוב, כי לא התראינו מלא זמן.
הוא מגיע עם נבנב, שאותה אני לא מכירה, אבל לא לוקח הרבה זמן עד שנרקמת בנינו שיחה של שתי חברות.
עושים סיבוב, ונכנסים.
אני ופנדוש רוקדות לנו, ונבנב נקשרת, כי למה לא?!
באיזשהו שלב, פנדה נעלמה לי, אבל בדיעבד היה לזה הסבר מוצדק😂😉
איחרי שהתנערתי מאחריות שמירת חפצים, ניגשתי לבר הגדול בפנים וביקשתי שוט. בחרתי בקאפרי,וזה היה דוחה.
לאחר שוט של מיץ אומץ, חזרתי לרקוד. רק ככה אני נפתחת.
רקדתי רבע שעה, ואז התחשק לי לפזר את השיער.
הורדתי סיכה אחר סיכה, והתפרעתי.
רציתי לעשן, אז יצאתי להפוגה קלה בחוץ, וגם שם רקדתי.
ואז חזרתי, רציתי להידחף בין כולם ולרקוד.
וכנראה שעוד מישהו הרגיש די בנוח להידחף ממש למרחב האישי שלי, עד שסימנתי לו להתרחק.
הרגשתי את הרגליים שלי מתחילות לכאוב, והבנתי שדי.
יצאתי החוצה, וממש רציתי להמשיך לרקוד, אבל כאב לי כל הגוף.
נכנסתי לאוטו בעצב, ונסעתי.
לפעם הבאה שלי, אזכור להגיע מאוחר ולרקוד כמה שבא לי.
