שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

רשימה של אפסים

תמיד שמח לקרוא תגובות למה שאני מפרסם
לפני חודש. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 18:12

אני יודע שזה לא לכולם.

אבל נהיה לי קטע נחמד לאחרונה של עבדים שרוצים יותר לשרת אותי אחריי אימון.

אני יכול להבין מה מדליק בזה, גבר שרירי (אני גם נראה טוב מאוד ברוך השם) שמתעלל בעבד אחריי אימון זאת סיטואציה מחרמנת.

אבל לרוב אין לי כוח לכלום אחריי אימון אז זה מסתכם ב2 דברים : 

1 זה הזמן הכי טוב מבחינתי לסגידה לרגליים המדהימות והיפות שלי, מידה 45, רגל גדולה ויפה.

2 פה גדול - את רוב השתיה שלי ביום אני שותה באימון (לפעמים אפילו 2 ליטר), וזה כמובן ישר מגיע לגרון של העבד בר המזל.

מעניין שלא פגשתי עדיין עבד שלא שתה אותי, אותי זה ממש מדליק (;

לפני חודש. יום שלישי, 10 בפברואר 2026 בשעה 9:27

אחד הדברים שאני יותר אוהב זאת שגרה אצל עבדים.

עבד שיודע מה הוא צריך לעשות זה נחת.

ובגלל זה יש לי טקסים קבועים: בתחילת מפגש אני מגיע לאסוף מבחוץ וישר תופס. אם העבד הגיע מהבית עם רצועה, אז ברצועה כמובן, ואם לא אז בדרך כלל בשיער או מהחלק האחורי של הצוואר וככה גורר עד אליי.

כמובן שאחריי זה מתיישבים, אני במקום שלי והוא מלפני על הברכיים. הכל צריך להיות מושלם: ישבן על העקבים, כפות רגליים בפויינט, ידיים על הברכיים ראש ישר.

ואז אפשר להתחיל לדבר כשכל אחד במקומו הטבעי, שואלים אחד לשלום השני. אחלה פתיחה לא?

 

בסוף המפגש אחריי אפטר קאר אני אוהב גם כן סיומת מתוקה, חשוב לי לשמוע תודה. ולכן מחוץ לדלת יורדים לרצפה, משתחווים (מצח נוגע ברצפה) נותנים נשיקה בכל רגל ואומרים תודה. שיהיה מכובד.

 

בין הדברים הנוספים שאני אוהב:

• הודעה ראשונה ואחרונה בכל יום.

• סיכום מפגש מהעבד.

• תמונה ועדכון בשעה קבועה ביום.

• נסיעות משותפות ברכב עם ידיים מתחת לישבן.

ובטח יש עוד כמה טקסים שאני לא זוכר

 

בין הדברים שאני עדיין הייתי רוצה להצליח לסדר אלה ימים קבועים לעבדים. לצערי זה משהו שעדיין לא צלח לי ועדיין כל פעם יש שיח מוקדם או ספונטני כדיי לקבוע.

 

ואם יש לכם טקסים משלכם בין אם אתם אדונים/מלכות/עבדים/שפחות אני אשמח לשמוע אני מאוד אוהב יצירתיות (;

לפני חודשיים. יום ראשון, 1 בפברואר 2026 בשעה 4:54

מצאתי לאחרונה בחור חדש לשימוש ואנחנו עדיין לומדים את הדינמיקה.

בתוך תמהילי השיחות שלי ושל העבד החדש גם דיברתי איתו על כלוב צניעות והוא לא הכיר, וגם אחריי שהראתי לו במה מדובר הוא נורא נבהל - הגיוני סך הכל, לא כל אחד חייב להינעל. (כמובן כדאי שכולם יהיו נעולים אבל זה דיון אחר). 

והבוקר אותו העבד שלח לי צילום מסך על מקרה בנתבג של בחור שהזדהה כעבד ולכן בבידוק הבטחוני נמצא עליו מנעול.

 

קודם כל אני רוצה להגיד כל הכבוד לעבד, אולי הוא פה בכלוב קורא את זה. וכמובן כל הכבוד לאדון שלו (תיצור איתי קשר אם אתה פה נדבר 😉).

שנית אני רוצה להגיד כל הכבוד לapple שמאזינה לטלפונים שלנו ולטלפון של העבד שלי בפרט, ויודעת אילו מסרים לשלוח לו.

שלישי ואחרון, העבד שלי נבהל ואותי זה נורא מצחיק.

 

כלוב צניעות זו הגדרת כוחות ברורה ופיזית וככה אני אוהב, ויותר מאשר אני אוהב את זה - אני מעריך את זה.

 

לצערכם אני לא יכול להוסיף תמונה מוזמנים לקנות לי מנוי זהב עבדים ואולי גם אני אנעל אתכם לחופשה הבאה 🔐

לפני 3 חודשים. יום שבת, 3 בינואר 2026 בשעה 14:25

כל הכבוד לחיילים שלנו.

במיוחד לחיילים שיודעים שהם רכוש (רכוש צהל או רכוש שלי זה לא משנה) גם כשהם לא בבסיס.

נזכרתי הסופש בחייל שהייתי משחק בו, סמרטוט שהיה אפשר לעשות בו כמעט הכל.

אספר לכם הפעם על השבוע ששלחתי אותו נעול לבסיס.

 

הוא אמנם לא מצטיין בנעילות, אבל כשהוא רוצה הוא מסוגל.

החייל שלי אהב לעשות אותי מרוצה, תכונה חשובה לעבד. אז כשדרשתי ממנו להיות נעול בבסיס הוא נבהל אבל ידע שזה משהו שהיה צריך להגיע במוקדם או במאוחר.

הוא לא ידע איך יתמודד עם זה, בליטה של המנעול (הלא ככ קטן) מהמכנס הצבאי, מקלחות משותפות, מה אם מישהו בטעות יתקל בו וירגיש פלסטיק שם.

בקיצור פחדן קטן.

 

כל אלה לא עניינו אותי, ההפך, הייתי רוצה שכולם ידעו שהוא נעול, שיכנס למקלחות בגאווה שירגיש בנוח עם מה שהוא (עבד, משרת, רכוש, אפס…. תמשיכו בעצמיכם)

אבל הפחדן שלי העדיף להיכנס אחרון למקלחות אחריי כולם כדיי שלא ידעו וקיבלתי את זה.

 

פעם ביום שתה כוס שתן שלו וצילם לי  ובין לבין אני כבר מאמין שהוא התרגל ולא שם לב שהוא נעול, בכל זאת חייל עסוק בשטח בצבא.

 

כשחזר הביתה מהצפון ברכבת קיבל הוראה ממני להעביר את הנסיעה בשירותים, למזלו היה קרון עם תא גדול ומרווח אז היה לו דיי הרבה זמן ברצפה על הברכיים, בין לבין דיבר איתי ושלח תמונות זה היה דיי מדליק.

 

מעניין אתכם להגיש מועמדות גם? שלחו הודעה סמרטוטים שלי