אחד הדברים שאני יותר אוהב זאת שגרה אצל עבדים.
עבד שיודע מה הוא צריך לעשות זה נחת.
ובגלל זה יש לי טקסים קבועים: בתחילת מפגש אני מגיע לאסוף מבחוץ וישר תופס. אם העבד הגיע מהבית עם רצועה, אז ברצועה כמובן, ואם לא אז בדרך כלל בשיער או מהחלק האחורי של הצוואר וככה גורר עד אליי.
כמובן שאחריי זה מתיישבים, אני במקום שלי והוא מלפני על הברכיים. הכל צריך להיות מושלם: ישבן על העקבים, כפות רגליים בפויינט, ידיים על הברכיים ראש ישר.
ואז אפשר להתחיל לדבר כשכל אחד במקומו הטבעי, שואלים אחד לשלום השני. אחלה פתיחה לא?
בסוף המפגש אחריי אפטר קאר אני אוהב גם כן סיומת מתוקה, חשוב לי לשמוע תודה. ולכן מחוץ לדלת יורדים לרצפה, משתחווים (מצח נוגע ברצפה) נותנים נשיקה בכל רגל ואומרים תודה. שיהיה מכובד.
בין הדברים הנוספים שאני אוהב:
• הודעה ראשונה ואחרונה בכל יום.
• סיכום מפגש מהעבד.
• תמונה ועדכון בשעה קבועה ביום.
• נסיעות משותפות ברכב עם ידיים מתחת לישבן.
ובטח יש עוד כמה טקסים שאני לא זוכר
בין הדברים שאני עדיין הייתי רוצה להצליח לסדר אלה ימים קבועים לעבדים. לצערי זה משהו שעדיין לא צלח לי ועדיין כל פעם יש שיח מוקדם או ספונטני כדיי לקבוע.
ואם יש לכם טקסים משלכם בין אם אתם אדונים/מלכות/עבדים/שפחות אני אשמח לשמוע אני מאוד אוהב יצירתיות (;