לפני חודש. יום חמישי, 26 בפברואר 2026 בשעה 11:07
פרט ליין, מה משתבח עם השנים?
חלפה שנה מאז הפעם האחרונה שהייתי פה.
קשר הסתיים, מלחמה תמה, היכרות פסקה ומילואים נגמרו - ואני אותו אני.
אמנם כבר גדול, אבל עדיין אני אותו הילד בן ה13 שהייתי כשיצאתי לרחוב וראיתי סוף סוף את מי שעשה גרפיטי בכל השכונה. הפעם על הקיר של המתנס.
אני מסתכל עליו, הוא בשעת מעשה עם הפנים לקיר והגב אלי.
הלכתי אליו ואמרתי לו "בוא איתי", ככה בצורה ישירה.
אני זוכר את זה היטב, הוא לא הבין מה רוצה הילד הזה.
"אל תדאג, אני לא שוטר ואני אשלם לך. אני רוצה שתעשה לי עבודה".
בועז בא אחרי, לקחתי אותו הביתה אל החדר שלי, שילמתי לו קצת כסף שהיה לי מבר המצווה והוא כתב לי מעל החלון, ממש מתחת לתקרה את מה שביקשתי.
"*אין דבר העומד בפני הרצון*"
לקח את הכסף והלך לעשות גרפיטי בשכונה אחרת.
ככה גדלתי, עם המשפט הזה מעל הראש.
זה האדם שהייתי, זה האדון שהפכתי להיות וזה גם מי שאני היום.
בועז הלך, הילד כבר גדול, אבל ההתלהבות והתשוקה לעשות מעשה עדיין בועטים לי בבטן.
ובוא יבוא היום שהתשוקה הזו תפרוץ עם מי שאהיה אדונה.
אני מחכה לה.
וכשתגיע לא אכיר לה את בועז, אבל אכיר לה את טירוף הדעת שלי.
פרט ליין, מה משתבח עם השנים?
התאווה שלי.
