סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

BaL

The BaL

תקופה שלא כתבתי אותי ,
תקופה שסגרתי רגשות , ונעלתי תחושות..

אנסה , לא מבטיחה .
לפני שבועיים. 7 בנובמבר 2024 בשעה 7:03

״..את כל כך מוזרה , הזויה ושרוטה 

שזה כבר הפך להיות 

סקסי בטירוף ..״

 

🧚🏽‍♀️בוקר של קסמים 🦋

 

 

לפני שבועיים. 4 בנובמבר 2024 בשעה 5:55

אף אחד לא יכול להבין את הרגעים ברחבה .

את הצלילים מלטפים את הגוף ,

את הקצב שמזיזה את הנשמה , 

את האנשים המחייכים , 

את האהבת החינם הזו , 

את החופש המוחלט , 

את האחווה שאין באף מקום אחר , 

הביחד ,

הביטחון , 

ללכת לבד למסיבה ,

ללכת לבד לעשות פיפי ביער חשוך , 

להכיר אנשים חדשים ומיוחדים , 

לרקוד עד אור הבוקר , 

לשחרר את המחשבות ,

לנתק את המוח , 

להרקיד את הגוף , 

אין טוב כזה ,

תודה על הטוב הזה , 

תודה על הכנפיים שלי , 

שרק הולכות ומתחזקות , 

ומתמלאות נצנצים ולבבות , 

תודה על זה . 

 

לא נפסיק לרקוד 🙏🏽🧚🏽‍♀️🫶🏽

 

לפני 3 שבועות. 1 בנובמבר 2024 בשעה 3:40

יש לי חברה טובה , אחת .

שהיא הלב שלי ,

היא הנצנצים שזורמים  לי בדם ,

היא המפלט שלי , 

היא הכותל שלי , 

היא הבית שלי , 

היא תקווה בימים קשים , 

היא העוגן שלי , 

היא השפיות שלי, 

היא יודעת אותי ,

היא מכירה את השריטות שלי , 

היא צוחקת מהשטויות שלי ,

היא השפית הכי טוב שיש , 

היא אמא הכי טובה לבנות שלה , 

היא חברה נדירה, 

היא מכילה אותי,

היא מקשיבה לי , 

היא כל כך יקרה לי . 

 

אוצר יקר שלי, 

את לימדת אותי מהי חברות , 

את לימדת אותי ,

איך בחורה זרה 

הופכת להיות אחותי . 

 

אני רוצה להודות על החברות שלנו, 

על ההבנה שיש לנו , 

על הכנות שלנו ,

על ההכלה שלנו ,

לא יכולתי לבקש אחרת .

 

אני אוהבת אותך , 

תודה על הזכות להיות חברה / אחות שלך . 

 

 

לפני 3 שבועות. 30 באוקטובר 2024 בשעה 7:55

בוקר של פרחים ונצנצים 🪄🧚🏽‍♀️🫶🏽

לפני 3 שבועות. 29 באוקטובר 2024 בשעה 10:32

מה עושים  

    כשמבולבלים? 😬

לפני חודש. 19 באוקטובר 2024 בשעה 20:56

וואה . 

ככה מסיימים סופ״ש ,

סופ״ש חג,

סופ״ש של מלא טוב 

ואהבת חינם ,

ומלא לרקוד ,

לשחרר ,

מלא אנשים טובים ויפים ,

ופפפפפ

כמה אהבה יש בהם … 

מדהים .

וכמה טוב לראות אותכם ,

רוקדים , 

שמחים ,

מקושטים ,

נוזלים מאהבה , 

כיף שאנחנו פה . 

 

מלא זמן שלא היה ככה טוב , 

מדוייק ,

מפרק ,

לרקוד בלי להפסיק , 

לא נפסיק  לרקוד , 

עם ישראל חי ! 🎗️🩵🇮🇱

לפני חודש. 17 באוקטובר 2024 בשעה 15:13

אין לי הרבה מה להגיד 

רק אומר ש..

 

אין מאושרת ממני.

אני גאה להיות מי שאני .

אני גאה להיות יהודיה ,

אני גאה להיות חלק מעם ישראל .

תודה 🙏🏽🌹

 

 

עם ישראל חי 🇮🇱🙏🏽❤️

 

 

אני ממש שמחה ..🥲

לפני חודש. 15 באוקטובר 2024 בשעה 20:16

אני מסתכלת לשמיים

ומנסה להזכיר לעצמי 

שיש בתוכי אי של שקט

שיש להכל בו מקום 

והוא איננו תלוי אירועים 

והוא שלי 

ויש בו שלום 

 

דרך עיניים רטובות 

אני משתדלת לזכור 

ולראות 

איך דבר לא נשאר במקומו 

איך העולם

ואני 

נועדנו להשתנות 

איך יש עוד טוב 

בחיים 

גם כשבחוץ 

צורח 

איך עדיין קיים חסד בעולם 

גם ששום דבר לא 

זורח .

 

הלב יכול להישבר 

אלפי פעמים 

ואחר כך לשוב ולפעום 

אני חוזרת ומזכירה לעצמי

ואוספת רסיסים של חלום 

ומלקטת שבבים של תקווה 

ומתפללת לימים 

עדינים יותר 

ולרוץ בשדות של חמלה 

ואהבה 🧚🏽‍♀️🩵

לפני חודש. 14 באוקטובר 2024 בשעה 6:07

איך זה קורה ? 

איך מאפשרים לדבר כזה בשמיים לקרות ? 

זה לא הגיוני . 

זה מכעיס ..

זה מתסכל .

 

אני רוצה לבקש סליחה ,

סליחה על מה שקורה פה ,

סליחה על הכאב ,

סליחה שהורים קבורים ילדים ,

סליחה שמלאך המוות נמצא בנינו ,

סליחה על הייאוש , 

סליחה על דור שלם של פוסט טראומה .

 

עד מתי ? 

💔🖤

לפני חודש. 7 באוקטובר 2024 בשעה 19:10

6:15 , הלכנו לאוהל לאכול משהו 

ולחזק סטלה .. 

אני זוכרת שאני יושבת באוהל , 

ומורידה את העדשות 

( הייתי עם עדשות לבנות , ושרטתי אנשים כל הלילה)🤭

אכלתי חצי פיתה עם חומוס

והכנסתי לפה קרטון , והיידה .. 

להשתגע ..

אבל לא , 

ברגעים שהקרטון נמס לי בפה ,

התחילו בומים הזויים ,

הופסקה המוזיקה , 

נאמר ברמקולים בקולי קולות 

״צבע אדום צבע אדום ״ 

אנשים רצו ,

בכו ,

צרחו, 

קפאו,

נשכבו על הריצפה ,

ניהיה כאוס לא ברור ,

כולם פתוחים על 300 …

אני זוכרת שאני מסתכלת לשמיים,

ורואה מלא שובליי עשן כאלה ,

שמיים אפורים מרוב עשן ורקטות / טילים , 

מלא אנשים אבודים , 

ואני בינהם..

הנפש התאומה שלי , קיפלה את הציוד , 

וגם אותנו ,

והתגלגלנו לרכב … 

ומשם , ממש מסע של הישרדות .. 

לא אכנס לזה ,

 גדולה עלי המשימה … 

 


והיום , לחזור לשם, 

ממש לשם ,

לשטח של המסיבה ,

לרחבה ,

לדרך שבחרנו ,

פאקינג 21 ק״מ …

וואו . 

זה עשה לי צמרמורת . 

זה עשה לי מלא דמעות , 

מלא כאב ,

וכעס, 

ושאלות בלי תשובות , 

וניצחון , 

וכוח עצום ללכת שוב בדרך הזו ,

ותקווה לימים טובים ,

הבנה שיש צורך בעבודה עצמית , 

למידה של החיים לצד הכאב , 

הכלה עצמית ,

הבנה עצמית ..

 


אני מודה על החברים שלי . 

הם העוגן שלי .

זכיתי בכם , כל כך . 

 


תודה על הזכות לחיות . 

תודה על הזכות להתרגש מדברים קטנים . 

תודה על הכרת הטוב , 

תודה על הכרת התודה , 

תודה על המשפחה ,

תודה על מי שאני , 

תודה שזכיתי לחיות . 

 


ואסיים ,

בתפילה גדולה ,

ענקית ,

תפילת ליבי , 

שנזכה להחזיר את הפרחים שלנו ,

בבקשה 🙏🏽🌹🖤🎗️