סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התשובה היא 42

שום כוונה, שום רעיון, סתם אוסף הגיגים חסרי קשר ונטולי הקשר בתוספת שירים (בעיקר דביקים), המשקפים את שטחיות הכותב ומנסים (בהצלחה מועטה) לרומם את רוחו מעול השנים והדרך הארוכה. שקלתי לעצור לאונן בצד הדרך לצד שיחי החרציות הפורחים אלא שבהתאם ליעוץ המשפטי שקיבלתי, כתיבת בלוג בכלוב בטוחה בהרבה מבחינה משפטית.
לפני חודשיים. 20 בספטמבר 2024 בשעה 19:04

 

Midnight, not a sound from the pavement
Has the moon lost her memory?
She is smiling alone
In the lamplight, the withered leaves collect at my feet
And the wind begins to moan


Memory, all alone in the moonlight
I can dream of the old days
Life was beautiful then
I remember the time I knew what happiness was
Let the memory live again


Every street lamp seems to beat
A fatalistic warning
Someone mutters and the street lamp sputters
And soon it will be morning


Daylight, I must wait for the sunrise
I must think of a new life
And I mustn't give in
When the dawn comes, tonight will be a memory too
And a new day will begin


Burnt out ends of smoky days
The stale, cold smell of morning
A street lamp dies, another night is over
Another day is dawning


Touch me, it's so easy to leave me
All alone with the memory
Of my days in the sun
If you touch me, you'll understand what happiness is
Look, a new day has begun

 

 

לפני חודשיים. 20 בספטמבר 2024 בשעה 18:24

זה בסדר לא להיות בסדר
זה בסדר לשיר כשכואב
זה בסדר לבכות כל בוקר
ולמרות הכל בסוף לקום

זה בסדר לא להיות נורמלי
זה בסדר לא לומר מילה
זה בסדר לרקוד עד הבוקר
בחושך מלא תקווה

הכי קל להסתיר פנים
לשמור בבטן עוד אלפי שנים
הראש שלי צורח מבפנים

להתפלל על רגעים קטנים
הכל רגיל אנחנו משתנים
רק ללב שלי שמרתי אמונים

הכי רוצה להיות ביחד
אף פעם לא להיות לבד
הכי רוצה לשיר חזק להחזיק לך את היד
הכי רוצה לחיות בלי פחד
זה בסדר לצחוק סתם ככה
הכי רוצה לחבק קרוב זה בסדר לאהוב

זה בסדר להתאפר להתלבש יפה
זה בסדר לאבד כיוון
החיים הולכים קדימה
אז מי אני שלא אמשיך

זה בסדר לא למצוא את התשובה
זה בסדר להתפלל לאמונה
זה בסדר לשאול אלף שאלות
אם להיות או לא להיות

 

 

לפני חודשיים. 20 בספטמבר 2024 בשעה 0:23

 

Lift up your head
Wash off your mascara
Here, take my Kleenex, wipe that lipstick away
Show me your face, clean as the morning
I know things were bad, but now they're okay


Suddenly, Seymour is standing beside you
You don't need no makeup, don't have to pretend
Suddenly, Seymour is here to provide you
Sweet understanding, Seymour's your friend


Nobody ever treated me kindly
Daddy left early, Mama was poor
I'd meet a man and I'd follow him blindly
He'd snap his fingers, me, I'd said sure


Suddenly, Seymour is standing beside me
He don't give me orders, he don't condescend
Suddenly, Seymour is here to provide me
Sweet understanding, Seymour's my friend


Tell me this feeling lasts 'til forever
Tell me the bad times are clean washed away
Please understand that it's still strange and frightening
For losers like I've been, it's so hard to say


Suddenly, Seymour (Suddenly, Seymour)
He purified me (He purified you)
Suddenly, Seymour (Suddenly, Seymour)
Showed me I can (Yes, you can)
Learn how to be more
The girl that's inside me (The girl that's inside inside you)


With sweet understanding (With sweet understanding)
With sweet understanding (With sweet understanding)
With sweet understanding
Seymour's your man

 

 

לפני חודשיים. 17 בספטמבר 2024 בשעה 0:58

מוקדש לזו שהפוסטים שלה מראים שהיא פשוט כולה אהבה. 

מאחל לה שתמצא מי שיבין, יקרא ושיערוג עליה כמו בשיר המופלא הזה. 

 

 

 

לפני חודשיים. 17 בספטמבר 2024 בשעה 0:29

And if you're hurting
I will replace the noise
With silence instead
Flushing out your head


If you like it violent
We can play rough and tumble
Fall into bed
And I won't breathe so you can recover


When you're in pieces
Just follow the echo of my voice
It's okay
Tune into that frequency


Don't fight your reflex
Embrace the instinct
You can feel your way
Through the bed and weak face in the end


'Cause it breaks my heart
That we live this way
I know people need love
'Cause them people never play the game


And we talk the talk
We communicate
And them people need love
Those people never play the game


Pleasure for pleasure
The tease is consequence
Enough for a fall
But I know you love to take a risk


The past is weakness
Don't beg the question
When the answer is war
There are moments when I'm overcome


'Cause it breaks my heart
That we live this way
I know people need love
'Cause them people never play the game


And we talk the talk
We communicate
Them people need love
Those people never play the game


And it breaks my heart
And it breaks my heart
People need love

 

לפני חודשיים. 16 בספטמבר 2024 בשעה 3:11

 

 

 

לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 23:41

שתמיד הדהימה אותי היכולת שלך לקרוא אותי - לקרוא אל תוך מוחי. 

לא להיבהל ממני ומהשדים שלי. לפחות רוב הזמן.. 

מאמין שרק בזכות הקשר איתך הצלחתי להשיל ממני את הכעס. 

די מדהים אותי איך על אף המרחק הרב, הזמן שחלף, המשיכה שלי אלייך לא פחתה. 

רק לחשוב על מבט אל תוך העיניים שלך גורם לי לאבד שליטה. 

רוצה אותך, מתחתיי, מעליי, מכל זווית שהיא

רוצה לטרוף אותך, רוצה לנשוך אותך, לסמן אותך , לבעול אותך מכל כיוון אפשרי.

לאבד את הזמן איתך. להיבלע בתוך התשוקה המטורפת.

ולשם שינוי גם לדעת לעצור. לתחום את השיגעון בזמן.

לדעת ליהנות מהציפייה לקרוע מעלייך את בגדייך, מעוצמת הגעגוע.

מהתשוקה.  

 

אמרתי לך המון פעמים שאני אוהב אותך, ללא ספק לא מספיק פעמים.

אולי לא הצלחתי להעביר את התחושות שלי.

וכמה שהייתי רוצה לומר לך את זה עוד פעם אחת, ואחריה עוד אחת..

 

אבל עברו חודשים, ואפילו שנים, וכעת אני (כבר) רגוע ושלו. 

בטח שלא חייב להגיד לך, אבל מאוד רוצה להגיד שלמרות שבאמת אהבתי, ואני עדיין אוהב,    

אני אוהב את עצמי הרבה יותר, ומבין את עצמי טוב יותר. 

מבין מה המקור לחוסר היכולת שהיה לי לאבד שליטה והסיבות לו.  

אז למדתי לשחרר.  כן. לא מעט בזכותך.  המון תודה 🙏

ואם לשחרר אז הצלחתי ללמוד לשחרר אפילו אותך. 

וכמה שזה נשמע לי פעם דמיוני, אני באמת מקווה מקרב ליבי שיש מישהו שאוהב אותך. אוהב אותך כמו שמגיע לך. 

מראה לך את זה בכל רגע, ולא חושש לחשוף את כל החולשות שלו.  ברגעי האמת. 💗

 

 

 

I want to be free

From desolation and despair

And I feel like everything I sow

Is being swept away

Well I refuse to let you go

I can't get it right

Get it right

Since I met you

Loneliness be over

When will this loneliness be over?

Life will flash before my eyes

So scattered and lost

I want to touch the other side

And no one thinks they are to blame

Why can't we see

That when we bleed we bleed the same?

I can't get it right

Get it right

Since I met you

Loneliness be over

When will this loneliness be over?

Loneliness be over

When will this loneliness be over?

 

 

 

https://www.youtube.com/watch?app=desktop&v=T1qzYsESDhc

 

 

 

 

 

לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 22:59

 

 

 

 

 

לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 22:48

יש כל מיני סוגים של אובדנים.

אובדן כתוצאה ממוות - פתאומי או צפוי כתוצאה ממחלה ממושכת.

אובדן בשל פרידה - פרידה מבן זוג, פרידה מחבר, פרידה מבן משפחה שיחסיכם עלו על שרטון. 

חוויתי אובדן כתוצאה מפרידה מאהבה גדולה, חשבתי פעם שאין אובדן קשה מזה, ולקח לי לא מעט זמן להתאושש ממנה, אבל המציאות זימנה לי חווית אובדן קשה פי כמה מזה.

מזה 7 חודשים אני חווה אובדן של הבן שלי.  אובדן שלטענתו הוא באשמתי. 

איבדתי את הבן שלי. שהוא באמת אהבת הנפש הגדולה שלי, שגם גר איתי והיה החבר הכי קרוב שלי. 

 

איבדתי אותו כי הוא כעס שנשברתי ולא יכולתי לתפקד בשעה שהוא לחם בעזה. 

כעס עליי שליטרלי יצאתי מדעתי.  כעס שלא הייתי האבא החזק שהוא הורגל לראות.

האבא שלא יודע מה זה לבכות. שתמיד העמיד פנים ששום דבר לא באמת מזיז לו. האבא שלא בוכה.

 

כעסתי עליו. מאוד.  ונעלבתי. 

כעסתי שלא יכל להכיל אותי בחולשתי, שלא יכול היה לקבל את זה שהתפרקתי. 

 

קשה לי. מאוד.  רק עכשיו אני יכול באמת לכתוב על זה, כי בחודש האחרון אנחנו רוקמים שוב לאט ובזהירות את מערכת היחסים בינינו. 

וכי נפגשתי הערב עם ידידה והחלטתי שכפי שאני צריך לשפול את הכאב הזה על הדף, שרק ככה אני יכול להתנקות מהכעסים. 

אז עם כל הקושי והכאב יש בי גם שמחה.  שמחה על שלא התביישתי להראות לו כמה שאני יכול להיות חלש. שמחה על שגיליתי אצלי יכולת שמעולם לא הייתה לי - היכולת

לבכות - לא רק כשאני לבד - גם בנוכחות אנשים אחרים.   

 

אני מבין מצוין את המקום שלו - החייל הקרבי שלא יכול לקבל חולשה - הייתי פעם בדיוק כמוהו. 

היום, כשאני קצת יותר מבוגר ומנוסה, מבחינתי להיות חזק - זה להיות מוכן לפעמים להיות חלש.  לא לפחד מזה.

לא לפחד ממחשבות טיפשיות בסגנון "מה זה אומר עליך", או "כיצד הסביבה תופשת אותך". 

וזו בדיוק הסיבה שאני מפרסם את זה, גם אם זה יזכה ל-3 צפיות, המוכנות לתת לאדם זר להציץ לתוך הנפש שלי, להכיר בחולשה, היא עוד פחד שעליי להתגבר עליו.

 

בינתיים אני צריך להתמודד עדיין עם החסימה שלי על ידו. 

עם הכעסים, ועם פחדים חדשים שצצים מכיווון שרגע לאחר שהוא השתחרר באוגוסט האחרון הוא עומד לחזור בנובמבר למילואים בגבול לבנון.. 

שיר שגרם ועדיין גורם לי לבכות.  שוט שורף לי את הלב מבפנים ושסוף סוף אני לא מתבייש להודות בזה. 

 

פרסום הפוסט הזה היה חתיכת אתגר שלי מול עצמי.  

להשאיר אותו באוויר היה יכול להיות פעם אתגר לא קטן מזה, אבל אני עומד להשאיר אותו, ואף לראות את הפוסט הזה כסנונית המבשרת את הרגשות/הדמעות ואובדן הבושה

שניהלה אותי במשך ככ הרבה שנים :-) 

 

 

לפני חודשיים. 8 בספטמבר 2024 בשעה 18:26