סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

התשובה היא 42

שום כוונה, שום רעיון, סתם אוסף הגיגים חסרי קשר ונטולי הקשר בתוספת שירים (בעיקר דביקים), המשקפים את שטחיות הכותב ומנסים (בהצלחה מועטה) לרומם את רוחו מעול השנים והדרך הארוכה. שקלתי לעצור לאונן בצד הדרך לצד שיחי החרציות הפורחים אלא שבהתאם ליעוץ המשפטי שקיבלתי, כתיבת בלוג בכלוב בטוחה בהרבה מבחינה משפטית.
לפני חודשיים. 30 באוגוסט 2024 בשעה 4:19



לא, את לא בשבילי, אני לא בשבילך
אבל כל השבילים מובילים לליבך
זה לא ככה איתי, אבל אני ככה איתך
ואת מושכת אותי, ואני שוב נופל
את שוברת דברים ואני מקלל
את רעה, זה כואב, ואני ככה איתך


כשאת בוכה שם לבד, זה מעדכן לי ת'לב
אני שנייה מלבוא, לישון לך על הכאב
אבל עשית לי צרות, סיוטים בלילות
כמו שפגעת בי לא פגעו בי גם אלפי כישלונות


והלבד עמוק, לא זה לא אמיתי
עשית אותי משוגע, תוסיפי גם חרדתי
וההורים שלי כואב להם לשמוע אותי
נדפק לאט־לאט מאהבה

ולא היה לי ספק שזה בסוף יתפרק
זה היה לא בריא, אבל היה מספק
שהיית מחכה, סוף היום לחבק
וזה נגמר אכזרי, זה נגמר לא יפה
אני מכין מהרגל פעמיים קפה
אני לא מתעורר מאותו הלילה איתך


כי נפרדנו וחזרנו כבר מלא פעמים
היית באה לי כמו שמש ויוצאת בגשמים
הייתי למטה שעות, חייגתי מאה שיחות
מה שכתבת לי לא כתבו לי באלפי מנגינות


והלבד עמוק, לא זה לא אמיתי
עשית אותי משוגע, תוסיפי גם חרדתי
וההורים שלי כואב להם לשמוע אותי
נדפק לאט־לאט מאהבה

 

תגידי מה כבר לא ניסיתי כדי לשכוח אותך?
התמונות הלכו לים והפרחים אל הפח
אני אהבתי אותך כמו שאיש לא אהב
אני מריח את כל הבגדים שלך עד עכשיו


כי הלבד עמוק, לא זה לא אמיתי
עשית אותי משוגע, תוסיפי גם חרדתי
וההורים שלי כואב להם לשמוע אותי
—נדפק לאט־לאט מאהבה

 



 

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י