גם זה יעבור

הכל מרגיש כמו חלום,אין חשק או רצון לשמוח,ואם גם מגיע זיק של רצון,לא נעים להעלות במדיה,בטח לאור מה שקורה בכאב גדול במדינה,המון שאלות כאב ,סטרס יומי,גם לגבי עתיד ילדנו.

זה ניכר במתח ,וכאב גופני שמתלווה לנפשי,כולם הילדים שלנו,לפעמים הלב שלי נחמץ לעומקו מראות עיניי,קל לזפזף בשלט ולא לדעת,להתחמק כביכול מהמציאות העגומה,מהקשיים שרק נערמים,קשוח,זה סשן עצבים מותח.

מי יתן ובקרוב מאוד יוחזרו השבויים שלנו,שנדע מנוח ,הפוגה,מכל הזוועות,העצב הזה כנראה ילווה אותנו לא מעט זמן.