מחשבות, תשוקות, ושאר אהבות

sucking cock has a lower skill floor but a higher skill ceiling than eating pussy

אני ונומי בבית אצל משפחה, כי פה יש ממ"ד.

להיות פה הופך סקס להיות משאב הרבה יותר נדיר וקשה להשגה, המיטה מרעישה מדי, לפעמים נומי מרעישה מדי, אזעקות שיכולות להגיע בהפתעה, חתולים שדורשים כניסה לחדר.

מפה לפה, מצאנו את עצמנו על הרצפה, אני מכסה לנומי את הפה בזמן שאני דופק אותה כדי לשמור על השקט. התמודדנו עם רק שמיכת פוך לריכוח בינינו לבין הפרקט. ממש הרגיש כמו טינאייג'רים. 

סיימנו מרוצים, מתנשפים, ובשבילי עם שפשופים על שתי הברכיים. אני אוהב פצעי קרב אבל מעדיף אותם בשריטות על הגב.

היום הכנתי בייזיל סמאש:

ראיתי עם הקטנה אתמול את התחרויות של החלקה אומנותית,

איזה תחת יש לטווינקים האלו. 

מהסשנים האחרונים שהיו לי, למדתי מחדש שיעור ששכחתי.

שבאינטימיות פשוטה, שליטה שבאה מבפנים ומהדינמיקה ולא ממשחק תפקידים או מסיסמאות, יש כלכך הרבה טוב

סשנים כאלו פשוט מרגישים יותר אינטנסיבים, מזכירים לי למה אני אוהב את העולם הזה כלכך. 

בלי סיפורים ארוכים על לקנות אותה או לאסוף אותה מהפינה של הרחוב, בלי סיפורים על החוק שנותן לי לעשות מה שבא לי לנשים. 

פשוט להחזיק לה את היד בכוח מעל הראש, העיניים שלה מלאות תשוקה, נשיקות יותר מתוקות מכל דבר בתפריט של מקס ברנר. 

התגעגעתי להרגיש את זה

תמיד נהיים חולים ממש לפני ערב משחקי תפקידים (d&d ודומיהם)

יש משהו מקסים שהיא לובשת את הבגדים שלי. 

יוצאת לפגוש חברים בחולצה שלי, גרבים שאולות, סווטצרט "גנוב", הקולר שקניתי לה סביב הצוואר. 

אבל גם מעבר לזה היא סוחבת איתה את הרכוש שלי, 

השדיים שלה שלי, שלישיית החורים בבעלות פרטית, ויש פטנט רשום על המוח שלה.

רכוש פרטי עטוף ברכוש פרטי. 

וככה אני שולח אותה אל העולם, מסומנת, מושכת עיניים, אבל בבעלות ברורה.

וכמו הספרים שלי, שעל הכריכה הפנימית אני כותב את השם שלי לפני שאני משאיל, גם הרכוש הזה יחזור אלי. 

למי שלא מכיר, זה בולוויפ