אני

אני בין הכלוב

לטינדר

לפייסבוק

וחוזר שוב

לילה כזה

קרוסלה

נפלאה

אבל יש לי כאן, זבוב

מגדלור של אור

באור

מן האור

אני ממצמצת

הזמן עוצר מלכת

השוט מולי

והיא מולי

האצבע על ההדק

היא סוחטת, סוחטת

הנה היא משחררת, משחררת

הזמן עוצר מלכת

אני משקשקת

צריבה על העור

אדוות אדוות

גלים גלים

מסתכלת למטה

על הציצים

על הפטמה

וואלה כיוונה אל הלב

שם בדיוק הצריבה

התמירות ביותר נופלות

כעלי שלכת

כעלי כותרת

אני זוכרת אותך כותבת

למגירה

לסערה

לאלוהימה

אני אוהבת אותך

תהיי לך שלמה.

למרות הכל ובזכות הכל

עוד לא איבדתי את התקווה

להיות אישה חופשיה

בנשמתי בגופי ובארצי

ללכת ביניכם כשווה בין שווים

להיתפס בעיניכם כאישה שלמה

על כל הכוחות שבי ועל כל הפגמים

על כל הילדים שבי ועל כל הדימומים

לפרוץ דרך מתוך כלוב הזהב

לשבור את תקרת הזכוכית מבלי להישבר

לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה

להיות שמנה וגם רזה

להבין מורכבות וגם להיות טיפשה

לראות שש שש ולגשש באפלה

להפגין סבלנות בקצה המנהרה

להכיל את היופי שבתוך החשיכה

לנשום עמוק כשאתם אומרים לי שאני לא יכולה

לחמול על כל הטעויות שאני עושה

כולי תקווה 🤍