לפני שנה. 3 בינואר 2024 בשעה 17:10
למרות הכל ובזכות הכל
עוד לא איבדתי את התקווה
להיות אישה חופשיה
בנשמתי בגופי ובארצי
ללכת ביניכם כשווה בין שווים
להיתפס בעיניכם כאישה שלמה
על כל הכוחות שבי ועל כל הפגמים
על כל הילדים שבי ועל כל הדימומים
לפרוץ דרך מתוך כלוב הזהב
לשבור את תקרת הזכוכית מבלי להישבר
לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה
להיות שמנה וגם רזה
להבין מורכבות וגם להיות טיפשה
לראות שש שש ולגשש באפלה
להפגין סבלנות בקצה המנהרה
להכיל את היופי שבתוך החשיכה
לנשום עמוק כשאתם אומרים לי שאני לא יכולה
לחמול על כל הטעויות שאני עושה
כולי תקווה 🤍