אין לי מה לכתוב היום. ממש כלום. שום רעיון חדש. שום מוזה. הכל רגיל ושגרתי. שום ריגוש. ולכן :
אני לא אהיה מאלה שכשאין להם מה לכתוב הם סתם כותבים בלוג משעמם ומתיש רק כדי לכתוב משהו. ממש לא אהיה. לא אתחיל לקשקש לכם סתם על איזה קפה שתיתי בבוקר לדוגמא (סתם קפה שחור עם עוגיות סנדוויץ' ווניל) או אספר לכם מעשיות ושאר מטר מילים על מנת למלא את הדף. אני פשוט לא אכתוב כלום. כן, כן, לא אכתוב כלום, אשאיר דף ריק, לבן, צחור, כזה שישאיר אתכם עם המחשבות שלכם, עם העצבות שלכם, עם השמחה שלכם, מבלי להפריע, כי אני תמיד אומר : "אם אין לך מה לכתוב - תשתוק !" אז זה מה שאני אעשה עכשיו, החלטתי, פשוט אשתוק. כי אם אתחיל להתיש אתכם בסתם דיבורי סרק על האנשים ההזויים שראיתי היום ברחוב, או על העבודה שלי, אתם הרי תשתעממו ולכן, אחסוך מכם את הקריאה, ואניח לכם לנפשכם, לכו, תעשו משהו מועיל במקום לבזבז את הזמן על קריאת הבלוג, שגם כך יהיה קצר ממילא וחסר מידע מועיל ושימושי. יש את אותם אנשים, שאין להם מה לכתוב, אבל הם חייבים, כי הם מרגישים שהם יאבדו מתשומת הלב שהם ראויים לה אם יפסיקו לכתוב יום אחד בבלוג, גם אם אין להם משהו חשוב לומר, ולי ? לי תמיד יש משהו חשוב לומר, לכן אין שום טעם שאפצח בבלוג טיפשי, מלא תיאורים קולחים על השקיעה האדמונית שהיתה היום כשחזרתי מהעבודה, אדמונית ארגמנית, כמו שקשוקה ענקית ועסיסית, כזו שקיעה נמוכה, שמשאירה בך תחושה שהים כה קרוב. אתם מבינים ? לא אעשה את זה. אין שום טעם בזה. יש כאלה אפילו שאין להם צרור מילים ארוכות לכתוב לכן
הם
כותבים
שירים
כי זה
ממלא
את
הדף
מהר
ובלי
מאמץ
וכל מה שצריך
זה רק
קצת
דמיון
והרבה
כישרון
לא אהיה מאלה..
יש גם כאלה שכותבים בצבעים כי הם חושבים שזה ימשוך את העין - אני גם לא מאלה.
ויש כאלה שפוצחים בתיאורי זימה מרטיבים כי הם חושבים שזה יעשה אותם נורא פופולאריים אם הם יכתבו הרבה על סקס בבלוג. אז אני לא אהיה מאלה, כי הם לא מבינים שלכתוב תיאורי זימה על האחרונה שהם קשרו למיטה, כשהיא עירומה ופסוקת רגליים, אחוריה נחים כבר בתוך שלולית רטובה, מיצי תאוותה, מכוסת עיניים, ידיה קשורות, מחכה לו, לאיבר הזכרי הזקור של אדונה, ללגום את מיציו בתאוות בשרים, לשרת את מוצא פיו בהנאה, שדיה הענוגים זקורים ומסגירים את הגירוי שחשה, אבל שפתיה רעדו, חוששות מעט מן העתיד לבוא.... תיאורים כאלה, הם סתם זולים ומקנים להם פופולאריות רגעית, כמו נגזרת של פונקציה בנקודה מסויימת, ללא תוחלת, ללא המשכיות, נקודת אי רציפות אורגזמתית בזמן.
פשוט אשאיר דף ריק !
זה מה שאעשה !
כי כשאין מה לכתוב - אז חבל סתם לבזבז פיקסלים !
הבנתם ?
נ.ב זה הפוסט הכי מטומטם שכתבתי אי פעם. 😄
לפני 18 שנים. 5 בספטמבר 2006 בשעה 18:07