צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

נסיכה ברברית

מביצה לדרקון.
לפני 57 דקות. יום ראשון, 12 באפריל 2026 בשעה 13:52

טוב, ‏פנו אליי לא מעט דתיים ‏בעקבות הפוסט על האימון לשמירת זרע.

 

נכון, ‏זאת מחשבה שאני מתחילה לדגור עליה, ‏כי כבן אדם מאמין (‏ובהשראת המנטורית שלי מהקישור בפרופיל) ‏אני בקטע של להפוך בדסם ‏או שליטה נשית למשהו מואר, מיטיב, קצת מעל סקס נטו.

 

‏כרגע אני בניסוי ‏עם בן אדם אחד ויחיד פרטני, ‏כך שאין לי הרבה ניסיון ואני צוברת ולומדת יחד איתו ותוך כדי.

 

‏אני כן אשתף פה מסקנות,

‏ומי יודע לאן זה ‏יתפתח בגלל ‏שסביר להניח שלא אוכל לעזור ‏אישית לכולם.

 

‏אז הדבר הראשון שאני רוצה להגיד בנושא

‏זה שהסיבה שבחרתי ספציפית בבחור הזה כדי להתחיל איתו ניסוי

 

‏זה בגלל שהרגשתי ממנו שיש לו

רגשות אשם. קשים.

 

כן, ‏אני מניחה שכשאנשים ‏באורך חיים דתי ‏נתקלו בפוסט, ‏קסם להם הרעיון,

אך בהערכה הגסה שלי - 20% ‏זה מתוך רצון אמיתי לעבוד קשה להצליח לשלוט ו80% ‏מתוך רצון לקשר ‏בדסמי עם אישה...

 

‏אז נתחיל משיעור אחד:

‏תוודאו שהסיבה שאתם רוצים את זה, מהמקום הנכון.

לפני 17 שעות. יום שבת, 11 באפריל 2026 בשעה 20:51

יש לי סקס שמאזן אותי נפשית...

 

 

לפני 19 שעות. יום שבת, 11 באפריל 2026 בשעה 19:25

לא מכירים את אחותי....

 

לפני יום. יום שבת, 11 באפריל 2026 בשעה 13:54

‏התחלתי ״לתרגל״ ‏שמירת שבת לפני שש שנים.

 

‏זה התחיל ‏מההדלקת נרות, המשיך לסגירת הטלפון ופתיחה שלו בשמונה למחרת 

‏וככה שש שנים אני מתרגלת. ‏בהתחלה עם מחשב, לכתוב, טלויזיה, לנסוע 

‏ולאט לאט לאט ובהדרגה, ‏ככל ש״נהניתי״ ‏יותר מהשבת, ‏כך הרגשתי פתאום שצפייה בטלוויזיה או להתעסק במחשב פוגם ברוגע והשלווה, אז בהדרגה ומתינות משתדלת עוד ועוד...

 

‏עדיין אני לא ‏שומרת לגמרי כמו שצריך, משתמשת באור וחשמל ‏ועדיין אם צריך אני נוהגת, ‏פה ושם רואה סרט, אבל כבר אין מחשב ואין כתיבה ומדליקה בשעות הנכונות והבדלה (אך לא תקני).

ובכללי אני כבר די רגילה לשמור והגעתי למצב של כמיהה לשבת.

 

בשבילי ללכת להתפלל בבית הכנסת למלך, יותר כיף מללכת למסיבה.

 

ולמה אני רושמת את זה דווקא עכשיו?

כי זה יומן בשבילי.

ובשבת הזאת הגעתי לרמה חדשה:)

 

שנבעה מכך שהחלטתי לא לקרוא ספרי חול בשבת. ועכשיו אסביר,

אני אוהבת לקרוא ספרות, התמזל מזלי והכרתי כמה אנשים עם השכלה טובה שיודעים להמליץ לי על ספרי מופת מצויינים. ואני נהנית מזה

ולקרוא בשבת בחוץ, בשמש בגן משחקים ליד הבית, היה אחד מההרגלים שלי כ׳עונג שבת׳.

אממה, שמתי לב שיש ספרים שהעלילות מותחות, טמאות, וכד׳

 

והשבוע החלטתי שבשבת אני לא קוראת יותר ספריי חול, מה שניקרא, 

והחלטה הזאת העלתה את השבת שלי לרמת רוגע חדשה...

של

Stress relief 

 

מה גם,

שהמלכה שאני מעריצה וקוראת לה ״אחותי״, כשהתייעצתי איתה לפני כמה חודשים איך אני עושה צעד אחד קדימה, האם זה פשוט לקרוא את השולחן ערוך? המליצה לי ברוב טובה על סדרת ספרים שמבארים את שו״ע בשפה יחסית פשוטה. וזה מה שאני נהנת לקרוא בשבת...

 

אז הייתה לי שבת סופר רגועה ונחמדה. 

 

*הכנתי גם טחינה סלק, ואחרי זה קראתי בספר שזה נחשב כ״מלאכת לש״ ושזה אסור;)

 

שבוע טוב!

 

 

 

 

לפני יומיים. יום שישי, 10 באפריל 2026 בשעה 10:13

איך אני יודעת שהוא התינוק שלי?

 

כי בא לי לשים אותו בעגלה לטייל. 

בא לי להחליף 

בא לי להרים 

 

והכל, לא כפי שהוא עכשיו

אלא כהתינוק שהייה..

 

*דרך אגב*


הוא לא אוהב את זה...

 

 

 

לפני יומיים. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 19:42

״כי סקס זו זכות רק לנשואים!!!״״

 

לפני יומיים. יום חמישי, 9 באפריל 2026 בשעה 17:48

אז בזמן האחרון אני עובדת עם המתאלף הדתי הראשון שלי בשליטה עצמית באיבר מין.

 

הולך מצויין, הבטחון העצמי שלו ניבנה, יש הצלחות, יש לו תקווה... 🙏

 

כי זה המתכון הבסיסי ביותר להיות גבר - לשלוט בזין

 

אחרת אתה פשוט, סתם בעל חיים...

ואנחנו אומנם אוהבים בעליי חיים, אבל באנו להתגבר על היותנו בני-אדם ולהפוך מלאכים, הלא כן?!

 

וזו עבודה קשה.

 

נכון, מי ששמר על החוקים ולא נפל מעולם לא יהיוה לו קשה כמו לכם... 

 

עבודה סיזיפית ומפרכת לעלות אט אט שוב למעלה, מהרגע שנפלנו אל התהום.

 

~מזל~ שיש מיסטרס אי שם למטה שתתפוס אותכם ותעזור להוביל חזרה..

 

אזי, כל עוד אתה בעמדת חיה, תהייה מאולף אצלי עד שאהפוך אותך חזרה אל מה שנועדת להיות. 


לפני 5 ימים. יום שני, 6 באפריל 2026 בשעה 18:07

הודות למלך...




 

לפני 5 ימים. יום שני, 6 באפריל 2026 בשעה 17:54

אפרסם את אחד הדוקומנטריים שראיתי אלף פעם, שהתחברתי אליו.

 

(זהירות, שחור)

 

לפני 6 ימים. יום שני, 6 באפריל 2026 בשעה 5:05

קמתי.

 

נזכרתי שיש אהבת אמת בבדסם

 

נכון, אני מדברת עם הרבה אנשים, כזה בקטנה.

כן, זה נחמד שאנשים מחבבים אותי.

ולמרות שאני חשופה פה

הם לא מבינים.

 

אני לא מחפשת נשלט, עבד, שיסגוד לכפות רגליי המושלמות ויעריץ את יופיי הכביר.

 

אהבת אמת מבחינתי

זה משרת שישאר איתי ברגעי הצרחות שנמסה אל השלולית

כשאני שוכבת ערה בארון המתים/ערפד/גימפ שלי

מריחה כמו גופה, משותקת לגמריי כמו בובה חיה.

שיוציא אותי שיאכיל אותי שיקלח אותי שילביש אותי שלא יגע בי, שנדבר בקשר עין.

שיוכל להתמודד עם התסכול שבלעבוד אישה נכה ב1000%.

שיחכה שנים איתי עד שלאט לאט לאט אצא מהשיתוק בעבודה קשה וסיזיפית ויומיומית.

שיראה אותי נופלת כמו בית גפרורים.

ובמקופ לצחוק, ירים אותי שוב

ושוב, ושוב..

ושיחזיק מעמד.

 

ושיסתפק שיום אחד אולי אצליח ללחוש בקול לא קול, צליל חלוש וצרוד ״תודה.״

 

ולא יחפש יותר. גבר

 

וכל השאר שילכו לחפש להם מלכה לאונן עליה. אין לי סבלנות!!!!