לפני שבוע. 5 בנובמבר 2024 בשעה 6:21
סבא שלי נפטר אתמול.
לא היינו קרובים בכלל היו לנו כמה שנים של חסד עד גיל 8 שלי בערך עד שכל המשפחה החליטה להתקרב לדת ורק אבא שלי לא ומאז הפכנו מנודים.
כשהגענו להלוויה (ששמענו עליה דרך צד שלישי בכלל) המשפחה המורחבת הייתה קצת בהלם שהגענו באמצע הלילה בהרכב מלא אני ואחים שלי.
בפועל הם בכלל לא רצו ללכת ואני שיכנעתי כבוד אחרון לסבא למרות שאנחנו לא קיבלנו מהם אבל לא נהיה חיות כמוהם.
הדבר שכואב לי זה שלא היה בי רגש בסיטואציה ודיי כעסתי על כולם.
אפילו בהספד שלו הייתה אפליה על רקע מגדרי "איך גידלת וחינכת את הבנים שלך את הנכדים והנינים שלך"
זה העלה בי כעס שהנשים לא נחשבות ומקבלות את זה יופי ולא אני לא פמיניסטית.
לא בכיתי את נשמתי כשכולם התייפחו הייתי ליד אבא שלי מחזקת אותו משם.
היום קצת יותר עצוב לי
אולי זה מחלחל בי?