מהבוקר אני עם מועקה.. האמת שמאתמול בערב.
אני רק צריכה טריגר שיגרום לי לבכות, אני כל כך צריכה את זה.
גבר אחרי גבר שזה נגמר אותו הדבר.
רצף של כאבי לב, של תסכול וחוסר הגשמה.
וכבר קשה לי!! כמה עוד אפשר?
ואין את מי להאשים חוץ מאת עצמי. זו אני הדפוקה, שבוחרת בחירות גרועות. שלא מספיק מעריכה את עצמה. ששמה סטנדרטים נמוכים.
אני שווה הרבה יותר!!
והראש יודע את זה, אבל מה עושים שכל כך זקוקים למגע ולחיבוק?? מה עושים כשהגוף נשרף מחרמנות ואין עם מי??
לחכות עד שאמצא את הגבר הראוי?? ומי יודע מתי זה יקרה??? בינתיים יש לי צרכים, ואני כמובן דפוקה שמתאהבת בכל מי שנותן לי פירור של אהבה.
למה אני לא לומדת?!!? הגוף שלי פשוט יודע עם מי הוא רוצה לשכב.
עכשיו הוא כועס עליי, כי הכנסתי אליו מישהו שלא באמת רציתי.
וכל מה שזה עשה לי ,זה לרצות לחוות חוויה מתקנת עם הבחור היחיד שאני לא אמורה לשלוח לו הודעה, כי זה מה שהכניס אותי לכל הבלאגן הזה.