לפני 4 חודשים. 21 באוגוסט 2024 בשעה 20:41
לקרא אישה, שכותבת, בעומק, ברהיטות אך לא מתוך רצון להרשים או יומרנות.
פשוט כותבת את דם ליבה.
וזה ארוך. עמוק. פרטני שאני כמעט מרגיש את הרגע המתואר. לפעמים טיםה מייגע אבל עדיין כה אותנטי.
וזה מרגיע. מרגיש לא לבד, שכמעט התייאשתי כבר מהמין הנשי, מתמונות הביקיני והחיוך שכבר נראה רובוטי.
אז אני חש הקלה.
אולי יש עוד סיכוי.