הקיבוצניקינקית

רָצִיתָ לִשְׁבֹּר,
לְאַט,
מִישֶׁהִי קְשׁוּחָה.
לְרַסֵּק חַלָּשָׁה זֶה פָּשׁוּט מִדַּי קַל.
אֵיזֶה סִפּוּק לַהֲפֹךְ
אִשָּׁה חֲזָקָה וּשְׂמֵחָה
לְגַרְגִּיר אָבָק, צֵל אֻמְלָל.
בְּלִי לִטּוּף אוֹ מַגָּע,
בְּלִי לָגַעַת בְּךָ,
בְּלִי לִרְאוֹת אֶת פָּנַיִךְ בִּכְלָל.
הִתְמַסְּרָה הַפְּתַיָּה,
לְגָמְרֵי פְּתוּחָה,
אַךְ הַמַּשָּׂא עַל כְּתֵפָהּ לֹא הוּקַל.

אֲבָל הֲרֵי הָאֶתְגָּר כָּאן
הוּא מָה שֶׁחָשׁוּב,
לֹא נִשְׁמַת הַשִּׁפְחָה.
וְזֶה לֹא מְעַנְיֵן
אִם הַנּוֹשֵׂא קְצָת כָּאוּב,
הָעִקָּר שֶׁתָּבוֹא חֲשׂוּפָה.
שֶׁתְּסַפֵּר עַל הַבַּיִת,
עַל הַמִּשְׁפָּחָה,
בִּמְיֻחָד אִם יֵשׁ מַשֶּׁהוּ עָצוּב.
לוּ רַק הָיִיתָ אוֹהֵב,
הִיא הָיְתָה בְּטוּחָה,
וְנוֹתֶנֶת לְךָ הַכֹּל.
בְּלִי סֵרוּב.
שׁוּב.
וְשׁוּב.
וְשׁוּב.