הקיבוצניקינקית

הֵי צַדִּיק
אַתָּה פֹּה וָתִיק?
יֵשׁ לְךָ יֹפִי שֶׁל נִיק.
פְּרוֹפִיל שָׁנוּן וּמַצְחִיק.
הָיָה נִתָּן לְהַסִּיק
שֶׁאַתָּה טִפּוּס לֹא מַזִּיק.
אוּלַי אֲפִלּוּ מַבְרִיק.
אַךְ רַק דַּקָּה זֶה הֶחְזִיק
(קָשֶׁה לְהָבִין אֵיךְ הִסְפִּיק)
וְהִנֵּה עַל הַמָּסָךְ זֶה הִבְזִיק:
דיִק פִּיק.

גּוֹרֵם לִי לְהַסְמִיק
אֶת הַנְּשִׁימָה לְהַחְנִיק
שׁוּב נָפַלְתִּי עַל פרִיק
שֶׁחוֹשֵׁב שֶׁזֶּה טְרִיק
לְצַלֵּם ת'נָקְנִיק
(עִם אוֹ בְּלִי הַשַּׂקִּיק)
וְלַמְרוֹת שֶׁזֶּה קְצָת לְהַעְתִּיק
הוּא גּוֹרֵם לִי לִרְצוֹת לְהָפִיק
אֵיזוֹ תְּמוּנָה שֶׁל נַרְתִּיק
לְהַעֲנִיק.
(אֲבָל לֹא מַסְפִּיק).

לְסִכּוּם,
אוֹתִי,
אִישִׁית,
זֶה לֹא מַדְלִיק
אוּלַי אֲפִלּוּ מַרְחִיק
לַמְרוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי חֶלְקִיק
שֶׁקְּצָת שָׂמֵחַ (וּמַדְחִיק)
שֶׁאֶת הַסָּפֵק זֶה מַשְׁתִּיק -
אִם הוּא מְצֻיָּד אוֹ דַּקִּיק.