ירדתי למטה..
הסתכלת עליי אך המבט שלך אמר הכל, פתחת את הדלת האחורית של האוטו והתיישבתי.
לקחת את המזוודה שמת אותה במטען ונכנסת לרכב.
לצידי מונחת כרית ועליה מגש, קפה ופינוק טעים בקופסת רולדין, הקפה היה מזעזע והמכסה נפל ונשפך עליי הקפה. הוראתי לך לעצור בצד ועצרת רגע שאני יוכל לנקות את עצמי...
ראיתי אותך..הרגשתי אותך בזמן שאני מנגבת עם מגבון ונייר את שמלתי והגרביונים בוהה בי וליבך פועם בחוזקה כה רבה, מסתכל ומתבונן כ"כ רוצה לגעת ולנקות בשבילי...
במשך הנסיעה לא ארוכה כל כך ראיתי אותך בוהה בי ללא סוף דרך המראה ומנסה להתבונן כמה שאפשר בי ולא בכביש, הרגשתי את המלחמה העצמית בין להתבונן בי אפילו למבט חטוף ולנסוע כמו שצריך על הכביש.
בשלב מסוים ראיתי אותך מזיז פשוט את המראה שתוכל לראות אותי וחיוך מרושע קטנטן יצא ממני וראיתי את החשש שהיה לך לרגע קטן וישר הסתכלת על הכביש.
הגענו, כול דבר קטן בגוף שלך רועד מבפנים, רוצה לרצות אותי ולא לטעות כלל...
אתה נותן מבט אחרון לעברי והינה הגעתי לשדה תעופה ומחכה לטיסה לאילת..
