My Way

היא (מחייכת קצת בחוצפה):
“אתה יודע שאני יכולה להתווכח איתך ולהוכיח שאתה טועה לוגית… נכון?”

הוא:
“את יכולה לנסות. אבל את כבר יודעת שאני שלושה צעדים קדימה. השאלה היא אם את מתווכחת כי את חושבת שאת צודקת… או כי את אוהבת שמעמידים אותך במקום.”

היא מתקרבת, מסתכלת עליו במבט מתריס:
היא:
“ואם אני אגיד שאני לא מסכימה שתשלוט בי?”
הוא לא מתרגש, לא מתעצבן.
הוא רק מתקרפ לאט, מדבר בשקט:
הוא:
“את יודעת טוב מאוד שיש לך בחירה מלאה. ואם את אומרת  את "המילה" זה ייעצר או שלא 😈

אבל מה שאת באמת בודקת עכשיו… זה אם אני מספיק בטוח בעצמי לקחת את השליטה שאת חושבת שאת נותנת לי.”

היא מורידה מבט רגע, ומחייכת
“אני אוהבת שאתה חכם מדי בשביל ליפול למלכודות שלי.”
הוא מרים לה את הסנטר בעדינות:
“ואני אוהב שאת מספיק חכמה כדי לדעת בדיוק מה את עושה.”