שינויים

המחשב צייץ
מסר נכנס
הוא ממך
אמרתי לך פעם שלפעמים אני כמו הכלב של פבלוב.
שמזיל ריר למשמע הפעמון.
ואני למשמע צפצוף המחשב.
פותחת את ההודעה,
ההוראות היו פשוטות:

תתפשטי
הניחי שני שרפרפים למרגלות השולחן בפינת האוכל
שכבי עם הבטן על השולחן
רגלים מפושקות
ברך על כל שרפרף
אני רוצה לראות את התחת הלבן שלך ואת הפרח החבוי בין רגליך בשניה שאני נכנס

המחשבות רצות בי "כן אדוני" מיד אדוני" והבטן מתכווצת בתוכי. הוא בא, הוא בדרך לכאן, אלופי.

קצת קריר לי כאן עירומה עורי סומר...
אך בפנים חם ונעים שוכבת על השולחן במצוות אדוני וממתינה. הדקות מתקתקות והציפיה שולחת זרמים בכל גופי.

הדלת נפתחת.

צעדים

רטט הציפייה

הנה הוא בא

אצבעות חמות על עור גבי מרעידות שולחות זרמים אל שיפולי בטני

לפתע מכה הגונה על לחי ישבני ושוב אחת על שניה. ועוד ועוד ואני בטח כבר אדומה, ופתאום טיפות קרות על העור החם.

"תודה אדוני"

אף מילה!!!

אני שומעת קרקוש שקיות
דלתות שנפתחות ונסגרות
גפרור נדלק ריח קטורת באוויר
מרגישה את חום ידיו על גבי שמן עיסוי שחומם מעט

הוא מעיר את כל השרירים הרדומים, מותח, צובט, ואני מתפתלת תחת ידיו כאב מחלחל פנימה.

גלגל שיניים ננעץ בעורי מתגלגל מעלה ומטה קודח בי חורים, חורים. בעוד ידו השניה עוטפת השמן משחקת בי ואני מרגישה את הבעירה, את הריחוף נזרקת בין כאב ועונג. ואני רוצה אותו כל כך ואני מרגישה את גלי העונג מתפרצים "לא לגמור!!!" הוא מכה בי שוב...

ואני כולי ציפייה ותסכול "כן אדוני" "בבקשה אדוני" "אני מתחננת אדוני". עוד מכה הגונה על ישבני ועוד אחת להזכיר לי את מקומי.
הוא מושך את שדי מתחתיי מועך צובט נושך טועם.

ובאחת אני מרגישה אותו בתוכי פועם
קודח בעוצמה
ידיו מושכות בשערי לאחור שיניו ננעצות בבשר צווארי.
ואני מתאימה עצמי לתנועותיו.
"תגמרי" ואני מרגישה איך הסכר נפרץ וכל מה שעצרתי פורץ בשעטה
ואני כולי מכווצת משתחררת רועדת לא נגמרת עוד ועוד, ועוד

מתוך כל האקסטזה שאני שרויה בה אני שומעת את קול שאגתו של אדוני. לופת בחוזקה בצאוורי, בתוכי ממלא אותי.

ואז שתיקה

הוא גוחן לעברי

ולוחש באוזני

תודה אהובה

ואחרי דקה

כאילו כאן מעולם לא היה

רק גופי הרועד מתשוקה שהתפרקה מכאב שלא נרפא תחושה מופלאה עדות לכך שהיה.

פנטזיה גנובה