משהו שכתבתי לפני כמה זמן, כעת מביאה גם לכאן
אני אישית מחוברת מאד לשיר של שלום חנוך, בביצוע של יהודית רביץ.
השיר הזה תפס את המהות בעיני....
אני למשל מפחדת מרכבות הרים, אבל זה לא מונע ממני לעלות עליהן כל פעם מחדש.
החוכמה עם הפחד הוא להתייצב מולו. להתמודד איתו. לפעמים יותר בהצלחה לפעמים פחות.
הבעיה שלי היא שיש לי פחדים קטנים יותר משתקים יותר שאיתם הרבה יותר קשה להתמודד.
לפעמים אני מרגישה שזהו שהתגברתי. ואז מגיע גל כזה חזק שזורק אותך אחורה כמעט חזרה למקום ממנו באת, חזרה אל אותם פחדים ישנים ומוכרים היטב, ולפעמים הגל הזה כל כך חזק שהוא אף מעצים את הפחד ההוא ומחזק אותו.
כל פעם מחדש אני מבטיחה לעצמי שהפעם לא אסיר את ההגנות שהפעם אני אשמור יותר טוב על נפשי על רגשותי שהפעם אני לא אסחף מידי. והוא אמר תבטיחי בי אני כאן בשבילך, תבטיחי בי אני לא קם והולך. תבטיחי בי אני אוהב אותך כל כך. תבטחי בי, אני שלך. ולאט לאט בזהירות רבה מאד מאד. אחרי שבחנתי אותו אין ספור פעמים. אחרי שבדקתי היטב היטב שאני בחרתי נכון. הרשתי לעצמי להפתח, הרשתי לעצמי לבטוח, הרשתי לעצמי לאהוב, זה לקח הרבה זמן, לא חודש לא חודשים זה לקח שנה שלימה. ואז כשכבר אמרתי לעצמי. הנה, זהו הדבר האמיתי. הוא אוהב אותי ורוצה בי בדיוק כמו שאני.
הוא עשה את מה שממנו חששתי יותר מכל. הוא הצמית אותי לקרקע חזרה עם הפחד הכי גדול. הפחד ההוא שהייתי בטוחה שהתגברתי עליו. הוא החזיר אותו אלי בחזרה ובגדול.
ועל זה על הפחד הזה שכעת מקנן בי ולא מניח, על תחושת הקבס הזו ששוכנת לה כעת בבטן וממלאת אותי.
על התחושה הזו אני לעולם לא אסלח. כי אדם זה לקח ביודעין את מה שהפחיד אותי הכי הרבה יותר מכל והחייה אותו מחדש, חזק פי אלף יותר מאשר איי פעם היה.
מוביל טוב שמכיר את המובלת שלו ומודע לפחדים הללו לא ינהג בהם בקלות ראש ובזלזול.
שוב אנחנו נשרפים בלהבה
שוב אנחנו נסחפים באהבה
וכששנינו לא בורחים יותר
אז בינינו זה חוזר ומסתדר
שיכורים ולא מיין לא מסם
התרגשות שלא הכרתי מעולם
וכל כמה שאתה קרוב
וכל כמה שתהיה לי טוב יותר
בא לי פחד שפתאום זה ייגמר
פחד
משהו קורה לי היום
פחד
פחד לא נותן לי לנשום
עירומה בלי כל ההגנות שלי
עוד מעט אתה בולע את כולי
כי נגעת בילדה שבי
כי נגעת עד שכל גופי בוער
בא הפחד שפתאום זה ייגמר
ואם נשוב להיות ביחד
אם יחזור אלי הפחד
והפרפרים בבטן לא יתנו לי לשכוח
אני אזכור מה שאמרת
"זה איך שאת לוקחת
כשלומדים לחיות עם זה
מפסיקים לברוח"
פחד
משהו קורה לי היום
פחד
פחד לא נותן לי לנשום
לפני 17 שנים. 5 בנובמבר 2007 בשעה 20:29
