סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שינויים

יש שינוי באוויר,
הטוויטי מתחיל להצמיח נוצות.
"בין הצער לאושר, מחפש לי טיפת אהבה"
לפני 17 שנים. 19 בנובמבר 2007 בשעה 8:34


ערב שישי, מפת השולחן מבהיקה בלובנה. הכלים נקיים וכולם יושבים בסלון, לפנינו מונחים מבחר עוגות ועוגיות פיצוחים ופירות, לזה תה עם נענע להוא תה עם הל וציפורן, ונהנים משיחה נעימה של אחרי ארוחה.

הקטנים משחקים בגינה, ומידי פעם עין נזרקת לכיוונם דרך דלתות הזכוכית.

הם הוציאו את שקית התחפושות, שלי היא נינג'ה בן דודה אוחז בחרב ואחיו הקטן מצטרף בשמחה לחגיגה.

לפתע רעש מרעיד את דלתות הזכוכית המובילים לגינה ואז את דלת הכניסה הנמצאת בקצה השני של הסלון.

עגבניה הושלכה מהרחוב ופגעה בזכוכית, וביצה התעופפה מאותו כיוון והגיעה דרך הגינה והסלון עד דלת הכניסה.

נערים שבאו במטרה במיוחד לפגוע.

וגם כאן יש אנשים הזורקים רפש לכל הכיוונים

ופוגעים בכל מי שרק אפשר בין אם הוא קשור או שייך לעינין ובין אם לא.

ואני?

אני אף פעם לא קשורה!

Brave Dwarf - ניחא עגבניות וביצים - את זה קונים את חיים מהמכלת. אבל רפש.
מאיפה יש להם כל הרבה?
לפני 17 שנים
תמונה כפרית - אין מושג גמד אמיץ, וגם אין נגד זה הרבה הגנה,
ההשערה שלי היא שאחרי ששאבו את מה שיכלו, עד כי לא נותר דבר, אחרי העיכול במקום להגיד תודה הם כתשובה משליכים את השאריות חזרה.
לפני 17 שנים
בן כנף​(שולט) - העגבניה והביצה שהם בסיס איתן לשקשוקה ביד הנכונה, הופכים ביד מזוהמת המחוברת ללב עכור לרפש אגרסיבי, כה מנוגד לתמונת השבת עם הכלים הבוהקים וצחוק הילדים.
ובעיקר מכמירה השורה האחרונה.
לפני 17 שנים
תמונה כפרית - זהו בדיוק העיניין שהכל הוא דרך העיניים שמביטות, הכל תלוי באיך שהמח בוחר לתאר את התמונה. יש מי שיבחר לראות את הרע ולעשות את הרע. ויש מי שיבחר לראות את הטוב.
לפני 17 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י