שינויים

שונאת את זה.
פשוט שונאת.
שונאת להרגיש שאני צריכה להתנצל על כי הבעתי דעה.
על כי אמרתי את מה שאני חושבת ומרגישה.
שונאת שאני צריכה להתהלך כמו על ביצים,
חוששת מהתגובה.
חוששת מהכעס.
למה אני צריכה להרגיש אשמה? רק כי לצד השני לא היה נוח לשמוע את מה שאמרתי?
מה קרה לסובלנות?
לאן היא נעלמה?
מה קרה ל"להשאיר ערוצי תקשורת פתוחים?"
מה קרה ל"להסביר?"
"תגידי את מה שאת חושבת"
"אל תחששי"
"אוזני תמיד קשובה לדבריך"
"אכפת לך"
"את אמיתית"
לאן כל זה נעלם בשניה, כשהשיחה קצת צורמת?
כשמה שנאמר לא עולה בקנה אחד עם מה שרוצים לשמוע?
חברה אמיתית אומרת גם מה שלא נעים לאוזן לשמוע, ולא רק טופחת על האגו ומטפחת אותו.
אולי לא צדקתי בכל מה שאמרתי, אבל היי אני רק בן אדם, אני לא מושלמת, לא חפה מטעויות.
אבל בין זה לבין לערוף את ראשי המרחק רב.